ארבע אמהות

בשנה האחרונה עלה לכותרות נושא הדרת הנשים ביהדות, כחלק מקמפיין שלם כנגד הציבור הדתי-חרדי. חלק טעו לחשוב שאכן היהדות מדירה נשים, חלק הבינו שמדובר במסע תעמולה שנבע בין השאר ממאוויים פוליטיים, אבל בכל מקרה נראה שהמילה האחרונה בנושא טרם נאמרה.

עם פרוס השנה החדשה אנו מגישים לכם את פרויקט "ארבע אמהות" של "חדשות הגליל" המציג מציאות שבה נשים בציבור הדתי לא רק שאינן מודרות, אלא גם פעילות, יוזמות, מחברות ומקדשות שם שמים ברבים. אמנם נכון שבעידנים קודמים מקום האישה היה מצומצם יותר (לא רק ביהדות, אלא בכלל), אך היום אנו עדים להתפתחות והתקדמות בתחומים רבים, ובכללם תחום היהדות וזיכוי הרבים.

הנשים המשתתפות בפרויקט שלפניכם הן נשות חיל אמיתיות. לצד תפקידן כרעיה, אם, עקרת בית ולעתים גם אישה עובדת, הן מובילות יוזמות תורניות הנוגעות לנשים. על חשבון זמנן הפרטי הן דוחפות, מארגנות, מתמסרות, דוחפות ובעיקר מזכות את הרבים בשיעורי תורה לנשים, במעשי חסד בקהילה וכן הלאה.

 

תהילה חקק

תהילה חקק, 37 נשואה + 7 ("בלי עין הרע") נולדה במושב מבוא-חורון (ליד העיר מודיעין) והגיעה לעיר בשנת תשנ"ח (1998) אחרי שנישאה ליניב. 

בעלה יניב חקק, מורה בבית ספר "עוזיאל", ודמות חינוכית-תורנית בפני עצמה המשמש כרב בית כנסת "יוסף הצדיק", כמדריך חתנים, וכפעיל מאוד בעשייה של הציבור הדתי לאומי בעיר.

תהילה החלה את הקריירה האישית שלה כמורה-מחנכת במשך 12 שנים ולימדה באהבה ומסירות היסטוריה יהודית (חסידות, תקופת בית המקדש, ציונות, שואה ועוד). תחילה החלה ללמד בביה"ס "עמל" בעיר רמלה שם כינו אותה "המורה ממי", ואחר כך עם המעבר לקריית שמונה לימדה כאן בבית ספר "האולפנית" "באהבה עצומה לתלמידות המדהימות שלי", היא אומרת. התלבטות ותסכול של שנים הובילה אותה להחלטה כואבת מצד אחד, לעזוב את ההוראה, אך משמחת מצד שני, "להתמקד בילדי קצת לפני שהם עם התיק על הגב בדרך לבקו"ם". מאז שקיבלה את ההחלטה היא לא מפסיקה להתגעגע לתלמידות, לחום ואהבה שקיבלה ונתנה להן, אך עם זאת הנחת ועונג לחנך את ילדיה במשרה מלאה, ממלאת אותה כל פעם מחדש.

ב-5 שנים האחרונות משמשת תהילה כרכזת ארגון "אמונה" בעיר. התפקיד הזה מאפשר לה לתמרן, מצד אחד לתרום לקהילה ומצד שני להיות פנויה לצרכי הילדים והבית. תנועת אמונה, 'תנועת האישה הדתית לאומית' קמה כדי לחזק את יכולותיהן של נשים לתרום ולהשפיע לעם ולמדינה בדרך התורה. התנועה הקימה במהלך השנים מפעלים מדהימים כמו כפרי ילדים לילדים ונוער במצוקה שנותנים בית חם ואוהב לאלו שכ"כ זקוקים לכך, מכללת "אמונה" המאפשרת לסטודנטיות התמקצעות אקדמאית בתחומים יצירתיים ומגוונים שלא תמיד בנמצא באוניברסיטאות אחרות, ובאווירה דתית, כמו: תיאטרון, אמנות, גרפיקה ועוד. בקריית שמונה ארגון אמונה פורח ומשגשג משנה לשנה, תהילה החליפה את הרבנית שרי דרורי שהצליחה בכישרונה להגיע לקהלים רבים ומגוונים של נשים בעיר ולהפיח בהן רוח גדולה של תורה ושמחה וכעת אומרת תהילה "אני נכנסתי לנעליים הגדולות שלה, ומנסה להמשיך את דרכה", ומוסיפה "ב"ה הקב"ה מסייע ובעזרת נשים מתנדבות שמשמשות לי כ"ועד אמונה" אנחנו מנסות להביא לציבור מענה תרבותי מתוך יראת שמיים ואמונה". תהילה לא רק משמשת כיו"ר אלא כדוגמא לאישה תורנית, אימא למופת שהסבלנות, הנועם והחדווה פשוט קורנים ממנה.

– מה כוללות הפעילויות של ארגון "אמונה"?
"הפעילות שלנו כוללת הרצאות מרתקות, ערבי לימוד, בעיקר לפני חגים. פתחנו קורסים בעבר ובהווה בנושאים שונים כמו סדרת הרצאות מאלפות בנושא השואה, קורס בנושא הבית היהודי והדרכות כלות ועוד. גם הצגות ומופעים שאת חלקם אגב אנחנו פותחים לציבור הנשים והגברים. למה שלא כולם ייהנו? ובנוסף ערבי נופש לנשים, מרגוע לגוף ולנפש, ושהכל יהיה תמיד באווירה טובה ותורנית.
יחד עם גופים רבים נוספים בעיר ייסדנו את החגיגה העירונית הגדולה של יום העצמאות ומידי שנה אנו זוכים לחגוג אותו יחד עם המונים מתושבי העיר בשמחה של מצווה בהודאה גדולה לה' על הטוב אשר גמלנו, בע"ה עם העיניים קדימה גם ליום ירושלים ועוד".

– מלבד "האירועים הגדולים" מה מבדיל אתכם משאר הארגונים לנשים?
גולת הכותרת שלנו היא שני בתי מדרש לנשים שפתחנו, אחד- לימוד תורה לנשים אחת לשבועיים בשעות הבוקר, שכולל שני שיעורים בתנ"ך ובאמונה, אנחנו נפגשות אחת לשבועיים (כדי להקל על אמהות צעירות ונשים עובדות שקשה להן לצאת כל שבוע לבוקר שלם). ב"ה בית המדרש זוכה להצלחה גדולה הנשים מספרות על כוחות שהן מקבלות מהיום הזה לכל השבוע והוא כמובן באווירה ביתית וחמה על קפה ועוגה וארוחת בוקר קלה. בית המדרש השני, הוא לאמהות ובנות-מצווה שמטרתו להפגיש את האמהות והבנות ללימוד משותף דרך חוויה ויצירה, לעצור ביחד את מרוץ החיים ולתת לשנה החשובה הזו בחייה של כל ילדה שתהפוך לאישה ולאם, משמעות ערכית ומרוממת כך שחווית בת-המצווה לא תסתכם באולם ותסרוקת, אלא תהיה משמעותית ומכוננת בחייה. המחזור שסיים את הלימוד המשותף בשנה הקודמת הודה למדריכה בדמעות, הבנות נהנו מאוד ומפגש הסיום היה מרגש במיוחד כאשר כל בת הייתה צריכה לבחור את "אשת החייל שלה" ולהציג אותה בפני הקבוצה, התוצרים היו מדהימים ומרגשים".

ארגון אמונה "מתקיים" מנשים שמצטרפות כ"חברות אמונה" תמורת תשלום סמלי לשנה וזכאיות להנחות בכל הפעילויות הארגונית, אך בנוסף לכך הן גם הדלק המחזק את הארגון. "אני חייבת לציין שכל הדברים האלה יכולים לצאת לפועל אלא בזכות הרב יצחק קקון מהמועצה הדתית וחיים שני מהאגף לתרבות תורנית" אומרת תהילה ומציינת "הם המנוע שמפעיל את המצברים ותמיד בשמחה מוכנים לסייע במה שיידרש", בנוסף לכך היא מספרת גם על עמותת "ביצור" שבראשה עומד חיים בומש ש"מסייעת לנו מאוד בעיקר ביכולת להפעיל את בתי המדרש".

– איך הגעת לתפקיד?
"כשהרבנית דרורי החליטה שהיא פורשת לפנסיה פורסמה מודעה שחיפשה מחליפה, ציפור לחשה לי על כך. התייעצתי עם בעלי, עם חברות שמאוד דחפו אותי לעניין, ובדיוק פרשתי מהאולפנית וחיפשתי משהו שאוכל לשלב עם הרצון שלי לגדל את ילדי בנחת. הכל ביחד, בתוספת הרצון של הקב"ה, והנה אני כאן".

– איך את מקבלת החלטות לגבי פעילויות וכו'?

"מתוקף היותי רכזת הסניף, אני משתדלת לשמוע את רחשי הלב של הציבור ולנסות להביא לו את מה שהוא מבקש. אשמח לכל הצעה בקשה או רעיון ולשתף פעולה עם כל מי שמעוניין".

תהילה מגדירה את העצמה כ"בעיקר רעיה ואימא", אך עם זאת בנוסף לתפקידה בארגון "אמונה", היא גם מדריכה כלות (מבקשת לציין "מתוקות") כשה"לקוחות" שלה הן בעיקר תלמידותיה לשעבר. "אני מתרגשת מכל כלה מחדש כאילו הייתה הראשונה, ומהזכות לנסות לעזור להקים עוד בית שמח ושליו שממלא את עצמו ביראת שמיים", היא אומרת.

– אחרי שקיבלת את ההחלטה לעזוב את תחום ההוראה לטובת ביתך, האם לדעתך כל אישה שמפתחת קריירה אישית תפגע בדברים אחרים כמו חינוך ילדים, זוגיות וכו'?
"הקונפליקט בין צרכי הבית לעיסוקים האחרים תמיד קיים. גם עכשיו. למרות שחשבתי שזה יהיה מאחרי כשאעזוב את ההוראה, הקונפליקט עדיין קיים. היום אני במקום שמאפשר לי יותר תמרון במרחב הזה ומשתדלת לא לחצות קוים שהצבתי לעצמי גם אם זה דורש ממני ויתורים. במציאות הנוכחית לא ניתן להגיע בכל הפרמטרים, תמיד יהיו ויתורים, כשכל אחד צריך לחלק אותם לפי ראות עיניו".

– סיפור מעניין שקרה לך?
"כלה שישבה אצלי במהלך הדרכת כלות כמעט נשבעה ש"אין מצב" שהיא בעניין של הלכות טהרת המשפחה. כעבור זמן פגשתי אותה כשהיא עומדת מולי בכיסוי ראש ססגוני ובחיוך זורח מאושר.
זה גרם לי לבכות מהתרגשות במשך יומיים. ברור לי שזה לא היה בזכותי, אלא בזכות עצמה, כשהיא עשתה את הדרך המדהימה והעוצמתית הזו לשינוי.
ועוד מקרה מעניין שקרה לי ב"אמונה", מרצה שהזמנתי מרחוק להעביר שיחה על הגירוש מגוש קטיף ועל הצמיחה מהמשבר הגיע בטעות יום אחד לפני התאריך. לפתע הוא מוצא אולם ריק. ואז מה? הוא צמח מהמשבר הקטן, הלך לקניות וחזר למחרת שוב.. אם זה היה קורה בתל-אביב-ירושלים מילא, אבל אנחנו בקריית שמונה בכל זאת".

– איפה את רואה את העשייה שלך בעוד 10 שנים?
"אולי אחזור להוראה..? אבל בעצם אולי אהיה כבר סבתא והילדים שלי ירשו לי להתעסק עם הנכדים… מקווה שהקב"ה יגלגל אותי לאן שנכון לי ולעם ישראל להיות…הלוואי.

רחל בכר

בכר רחל, בת 57, ונשואה לדוד, אם ל-7 וסבתא ל-2, גרה ברחוב אילת, אישה צעירה ברוחה, מאירת פנים ומזכת הרבים. דוד בכר אמן וצייר שצייר ציורי ילדים במקלטים לאחר מלחמת לבנון השנייה (כמו עוד ציורים רבים ונפלאים המקשטים את רחובות העיר) והחלה את תהליך התשובה שלה לפני כ-15 שנה.

רחל נולדה במושב גיאה הנמצא בדרום הארץ וגדלה "בתוך שדות וים וחיים שמחים ומאושרים" לדבריה, אך מאז שהגיעה לקריית שמונה התאהבה במקום, באזור ובאנשים "אני תמיד אומרת לבעלי שמזל שאנחנו גרים בקריית שמונה ובזכות זה היה קל לגדל אותם בעיר נעימה ושקטה עם אנשים נפלאים ומבורכים".

רחל עובדת כמנהלת חשבונות ומזכירה ביום, ובלילה כבלנית במקווה הצופים. מלבד זאת, היותה בחורה פעלתנית שמחפשת תמיד היכן לעזור, לתמוך ולקדש שם שמיים ברבים. היא מדלגת משיעור תורה לשיעור אחר, מהפרשת חלה לסעודת אמנים ומשיחת נפש למפגש חברות רוחני. בימי שישי שהלחץ וריחות השבת מתפזרים לכל עבר היא מוצאת את הזמן לעמוד בדוכנים הפרוסים בעיר, לומר שבת שלום לעוברים ושבים ולחלק נרות שבת.

– למה דווקא בחרת במקצוע המשני הזה?
"מקצוע זה לא נבחר על ידי, אלא ע"י בורא עולם. לפני כ-10 שנים הציעה לי חברתי היקרה רחל חנונהלהשתתף בקורס בלניות, אך אני השבתי לה 'מה לי ולזה'? רחל המשיכה לשכנע אותי בטענה ש'מקסימום תבואי לנופש של 5 ימים'. הגענו למלון וההתחלתי ללמוד, ראיתי שהנושא מרתק אותי ושאני נשאבת לשם. עברתי את הקורס בהצלחה והשאר היסטוריה נפלאה. אני מודה לבורא עולם על המתנה הנשגבה שקיבלתי ממנו. שליחות זו נותנת לי כוחות עצומים מידי יום ביומו, התרגשויות מרובות ושמחה אינסופית".

– כמה מילים על הנשים בעיר?
"יש בעירנו קריית שמונה נשים נפלאות שמתכנסות בשעות מצוקה וקוראות תהילים למען הפרט והכלל. נשים שבשעות שמחה באות ומשמחות אחרות שזקוקות לקצת דלק לנשמה. אני פוגשת נשים במקווה שלכאורה נראות רחוקות לגמרי מתורה ומצוות, אך מגיעות מידי חודש ומדקדקות בטבילה בצורה מעוררת השתאות. אישה יכולה להיות ביום-יום עם קעקועים ומחשופים, אך כשהיא מגיעה למקווה, היא מסירה מעצמה את הקליפות ומתייחדת עם בורא עולם בענווה ובצניעות. זה מדהים לראות כמה המסכות שלנו מטשטשות את הנשמה היהודית".

– איך היית מגדירה את הרוח התורנית ברחוב?
"קריית שמונה היא לא בני ברק, אך עדיין העיר מלאה תורה ומצוות בגלוי ובנסתר. אני עצמי שואבת כוחות, מצוות ותורה מהעיר, כך למשל אני מקפידה לא לפספס אף שיעור של הרב הגאון רפאל סבתישליט"א שמחדיר תורה ואהבת התורה בעשרות מבנות העיר. כמובן שיש בעיר בלניות מקסימות וצדיקות, ארגונים מדהימים שפועלים לקירוב לבבות והפצת התורה, ואחרי הכל, כולנו תושבי המקום, בני ובנות העיר שבונים ביחד מקום שטוב וכיף לגור בו".

– האם המשרה הכפולה שלך לא פוגעת בדברים אחרים כמו במשפחה בזוגיות וכו'? 
"כמובן שכשאימא יוצאת למקום עבודה כל שהוא יש חוסר. אך אצלנו בבית כולם תומכים ומעודדים. המשרות מתחלקות לשניים, אחת לפרנסה רוחנית ואחד לפרנסה גשמית, אחד מביא את הכסף ולבית ואחד את הברכה".

– איפה את רואה את העשייה שלך בעוד 10 שנים?
"בעזרת השם במקום שאני נמצאת היום בתוספת של עזרה תמיכה ואהבה אין סופית. תודה בורא עולם".

טיפ קטן לסיום

"כמה פשוט לשמח אדם. אתה יוצא לרחוב, מחייך ושואל 'מה שלומך? שיהיה לך יום טוב'. ואתה רואה בין רגע חיוך גדול ועיניים נוצצות. אגב, כשאתה עושה טוב לזולת אתה מקבל שמחה גדולה לעצמך. מומלץ בחום".

אודט חיים

אודט חיים, 44 נשואה + 2 (בת 20 ובן 18) תושבת קריית שמונה (מלידה) ומנהלת את ארגון "תפארת" ביחד עם בעלה יהודה חיים (מנהל פנצ'ר פיקס בעיר).

התפנית בחייה של אודט חלה לפני תשע שנים בימים בהם החלה להתחזק. בסיום הרצאה של רבנית מבית שמש, ניגשה אליה המרצה והציעה לה לפעול למען חיזוק בנות ישראל. היא הסבירה לה שצריך ללכת לבתים של נשים שלא שומרות תורה ומצוות ולחזק אותן ולקרבן לאבינו שבשמיים. "הייתי מאוד נבוכה ואמרתי לה שפשוט הטעו אותה ושאני לא מתאימה", היא נזכרת ואומרת "אני טיפוס ביישן ולא מוכר ואין סיכוי שאני נגשת לאישה שאני לא מכירה ועוד לתוך ביתה".

"הרבנית התעקשה והבטחתי לה שאעשה "שאלת בעל". סיפרתי לבעלי שיחיה והוא חשב אחרת. עשינו כמובן שאלת רב, והרב נתן את ברכתו".

לא אבוש ואומר שכאשר נכנסתי לבית הראשון שנתנו לי (בליווי של עוד פעילה) כולי רעדתי והייתי שרויה במבוכה והפעילה הצדיקה הרגיעה אותי ונתנה לי בטחון ועברתי את טבילת האש הראשונה.

וכבר לאחר שבוע בערך עברתי עוד "טבילת אש" שלחו אותי למלון בזיכרון יעקב לחזק נשים שנרשמו לסמינר משפחות, וכך הכרתי עוד פעילות מכל הארץ והבנתי יותר את אופן העבודה.

ומאז אותו היום הבנתי שכאשר הקדוש ברוך מחלק תפקידים הוא יודע להתאים לכל אדם את התפקיד המיועד במיוחד בשבילו. לא הכרתי את הצד הזה שלי את הביטחון ואת הפתיחות לדבר עם נשים".

– מה זה תרם לך אישית?

"התחלתי להכיר נשים שלא הכרתי כל שנותיי בקריית שמונה. השליחות הזאת חיזקה אותי המון ונתנה לי כח לחזק נשים אחרות בטהרת משפחה, שמירת שבת, כשרות וכו'. וזה הזמן להודות לנשים הצדיקות של קריית שמונה שאף פעם לא טרקו לנו דלת ותמיד מקבלות אותנו לביתם בשמחה וטוב לבב ופותחות את סגור ליבם ומשתפות אותנו אף בעניינים האישיים ובסייעתא דשמיא אנו עוזרות עד כמה שניתן".

למרות היותה רכזת נשים בתפארת היא עובדת ימים כלילות בכובעים אחרים עם נשות העיר, כאלה שאף אחד לא מחייב אותה, אלא מתוך רצונה האישי והמחויבת כלפי בורא עולם. כאמור, היא מארגנת טיולים לקברי צדיקים, מלווה כלות, דואגת ביחד עם עוד יהודים יקרים מהעיר לבתים שלמים בקריית שמונה שידעו נושאים כמו כשרות המטבח, שלום בית, חנוך ילדים, בדיקת מזוזות, לימוד בנים לבר מצווה, טהרת משפחה, הרצאות, ואף מפעילה מתנדבים לחלוקת נרות שבת בבית חולים זיו ובקניונים, מארגנת הפרשות חלה, עזרה לנזקקים וכו'.

את ההצלחה והברכה היא חייבת לבעלה יהודה שעוזר, תומך, מעודד ומהווה שותף אמיתי בעשייה ובמחשבה.

לעיתים אנו כתושבים שמקבלים "תרבות יהודית" בחינם לא מודעים לטרחתם של "אנשי ההפקה". מבחינתנו, מניעים את הרכב, מגיעים להרצאה, שומעים, מחכימים ונהנים. אך מאחורי העשייה עומדים יהודים יקרים שמתכוננים ימים ולילות כדי שלא תצא שום תקלה ושהכל יזרום בקצב הנכון. אותם אנשים שעומדים מאחורי הקלעים לא מקבלים את "החשיפה" וההוקרה (בד"כ מבחירתם), והסיפוק היחיד שלהם הוא שעשו נחת לבורא עולם. אודט נמנית בקטגוריה הזאת מתוך בחירה. "אנשים לא מודעים לגבי הקשיים בארגון טיול לקברי צדיקים למשל. זה כרוך בתיאומים, ארגונים, בדיקות וריצות בדקה-90 והמון לחץ נפשי. אני מודה לבורא עולם שנתן ונותן לי את הכוחות האלה".

– מכל העשייה הברוכה שלך, לאיזה נושא את הכי מתחברת?

"כמובן שכל העשייה היא פאזל אחד גדול, אך נושא טהרת המשפחה הוא הכי יקר לליבי ולכן אני משקיעה בו אנרגיה ומשאבים כדי להפיץ את הנושא ככל האפשר.

ראשית כל עליי לציין שאני לא עושה הכל לבד, אלא ישנן מספר פעילות שעובדות איתי וחלקן מתנדבות שעובדות במסירות נפש. כיום, אנו מדריכות אותן ע"י שיחות טלפון וברוך השם הגענו למספר גדול של נשים הטובלות במקווה מתוך לימוד והבנה וברוך השם רואים תוצאות במקוואות ואת העומס שקיים בעקבות ההדרכה ויהי רצון שנמשיך בפעילות המבורכת הזאת ושלא תצא תקלה מתחת ידינו.

החפץ חיים זצוק"ל אמר שכל אישה שתזכה אישה נוספת לקיים את מצוות טהרת המשפחה, הרב מקנא בעולם הבא שלה ואני פונה לנשים הצדקניות של קריית שמונה והסביבה לשכנע עוד נשים לטעום ולקיים את המצווה החשובה הזאת שמחזיקה בעצם את כל הבית היהודי ומובטח לאותה אישה שוודאי תראה ישועות היא ובני ביתה. אני מודה לבורא עולם שנתן לי את הזכות להיות שותפה לכזאת פעילות מבורכת".

– זה לא מביך לדבר עם אנשים שאת לא תמיד מכירה על נושא כזה רגיש?

"הקשר עם הנשים בעיר נהיה כמו משפחה. אני מדברת איתם פתוח על הרבה דברים אישיים ומנסה לעזור אם קיימות בעיות ואם אני לא מצליחה אזי אני מפנה אותם לגורם אחר ומוודא שאכן זה מסתדר"

– איזה תוצאות את רואה מזה?

"אני זוכרת באחת הפעמים שהלכתי עם עוד פעילה לבית של אישה פלונית, האישה בכתה וסיפרה שגילו לה גוש ברחם וכנראה שזאת המחלה לא עלינו. חיזקנו אותה וביקשנו ממנה להתחיל לשמור טהרת משפחה שבעצם המצווה הזאת שומרת על בריאות האישה, על הבעל ועל כל המשפחה לכן היא נקראת "טהרת משפחה" ולא טהרת האישה, ואז היא קיבלה על עצמה לשמור את המצווה בכל דקדוקיה. הדרכנו אותה וליווינו אותה עד לטבילה הראשונה שלה, ותודות לבורא עולם הגוש נעלם כליל מאותה טבילה ואני עדה לזה. וכמובן שמאותו היום האישה הצדיקה הזאת לא מפספסת את שמירת המצווה".

– איך החלוקה בין העשייה למשפחה?

"במישור האישי רציתי לספר שהקדוש ברוך זיכה אותי ללדת שני ילדים. וכמובן שרציתי עוד והתפללתי על כך הרבה שנים, עד שרבנית גדולה אמרה לי: 'אודט, הקב"ה נתן לך רק שני ילדים בכדי שיהיה לך זמן לטפל בילדים שלו'. ומאז נחה דעתי לגבי עניין זה".

– סיפור מרגש לסיום?

"אנו מחלקות נרות בכל יום חמישי בסייעתא דשמיא ובאחת הפעמים ניגשתי ביום רביעי לחנות כלי בית בקריית שמונה לקנות נרות. הגעתי והחנות הייתה סגורה. בעלי התקשר לבעל החנות ושאל אותו היכן הוא וענה לו שהוא בבית ושאל מה בעלי צריך אמרנו שאנו צריכים את הנרות והוא התעקש לבוא ולפתוח לנו את החנות. חיכינו לו ובאמת הוא הגיע ואמר שהפעם הוא רוצה לתרום את הנרות ולזקוף לעצמו את המצווה.

באותה שבת הוא קיבל דום לב ואנשי מד"א שהוזעקו לביתו ניסו לבצע בו החייאה ולאחר מאמצים רבים הצליחו לייצב אותו ועד שהגיעו לבי"ח הוא קיבל התקף נוסף. הוא הוכנס למחלקת טיפול נמרץ לב במצב קשה מאוד. כולנו התפללנו בשבילו ודמעות רבות נשפכו.

כאשר הגענו לבי"ח אשתו רצה אלינו והתייפחה וזעקה שנתפלל שהשם יירפא אותו. ובעלי אמר:

'אני מבטיח לך שהוא יתעורר ויחזור לעצמו'. אני לא הבנתי איך בעלי הבטיח לה  בביטחון מלא. שאלתי אותו איך אתה מבטיח כזה דבר ואז הוא אמר שהמצווה שהוא עשה תציל אותו ותגן עליו כי "נר השם נשמת אדם".

אני זוכרת שאישתו נרגעה כאשר בעלי אמר לה בכזה בטחון. ואכן לאחר כמה ימים התעורר ואמר שהוא יודע שמה שהציל אותו זה המצווה שלקח על עצמו-מצוות הנרות".

דיקלה מיכאל
בת 32, נשואה +4, ילידת העיר, חזרה בתשובה לפני 8 שנים
.

דיקלה, נשואה לתומר (מלמד בתלמוד תורה "כולל כה לחי") היא אקדמאית בעלת תואר ראשון (חינוך ומדעי החברה), אך מבחינתה התואר הכי חשוב הוא אימא ורעיה, והמקצוע הכי פורמאלי שיש, חינוך דור ישרים לילדיה. כחוזרת בתשובה, דיקלה רואה בקירוב בנות ישראל כערך עליון וכתכלית של ממש ובמקצוע הבלתי פורמאלי שלה היא מעבירה שיעורי תורה וחיזוק לתיכוניסטיות בעיר שמעוניינות להתחזק באמונה יהודית קדושה, לקבל ידע כללי ולהיפתח לאופקים חדשים.

איך הגעת לזה? 

"מאז שאני ובעלי חזרנו בתשובה רצינו מאוד לקרב יהודים. בעלי תומר התחיל לעסוק בקירוב לבבות לבני נוער בישיבה ברמת הגולן ומפאת המרחק הרב והנסיעות הארוכות הוא החל להעביר בקריית שמונה שיעורי תורה לנערים. משם, ביד השם גם אני הגעתי לתחום והתחלתי להעביר שיעור תורה לנערות. מאד חששתי בהתחלה שאין לי מספיק ידע וביטחון להעביר שיעורי תורה, אך מסתבר שצריך שתהיה מצידי אהבה לנערות והמון סיעתא דשמיא מבורא עולם וזה המתכון להצלחה.

מה המטרה של שיעור כזה שנועד לבנות שלא שומרות תורה ומצוות?

"השיעור נועד לקירוב לבבות, להחדיר לבנות אהבת ה', אהבת הבריות מעט מוסר, כיבוד הורים, עזרה לזולת ובעיקר לקיים את הפסוק ואהבת לרעך כמוך ובנוסף סיפורי חכמים מחזקים שיש בהם מסר ומוסר השכל".

איך מחנכים את הנוער של היום ששבוי בידע הטכנולוגיה והאופנה לחשוב על הזולת?

"בתחילת השיעור אנו נחשפות לחשיבה על הזולת לכן אנו מברכות את כל עם ישראל שהשיעור יהיה לרפואת החולים, לעילוי נשמת כל הנפטרים, לחזרה בתשובה, ביטול הגזרות הרעות, ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהן של הבנות. כשמתחילים בגישה כזאת, ההמשך כבר בא מאליו. במהלך השיעור, יש על השולחן כיבוד ושתייה ומי שמעוניינת לברך תבוא עליה הברכה. כמובן שזה צריך להגיע מהנערה ובאהבה".

לפני כל שיעור קוראת דיקלה פרקי תהילים ומתפללת שלא תבוא לידי תקלה ואומרת "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך". בסוף השיעור היא מודה לבורא עולם על שהכניס במחשבותיה ובפיה את הסיפורים והדברים שהעבירה לבנות. מה שמחזק אותה הוא לראות עוד ועוד נערות חדשות שמצטרפות ומתחזקות.
כדי לסחוף נערות ולדאוג שהן יגיעו בהתמדה, צריך בכל זאת "ערך מוסף" שיגרום להן לבוא גם בשבוע הבא "לאחר שהשיעור הרשמי נגמר ישנן נערות שחשות צורך לשוחח איתי על בעיה או קושי אז אני משתדלת לתת לה עצה טובה כמו חברה נאמנה או אימא אוהבת. השיעור עצמו מאד קליל, אני משתדלת להיכנס לראש של הנערות המתבגרות ולדבר אליהן בגובה העיניים, תוך כדי בדיחות והתלוצצויות מדי פעם", אומרת דיקלה ומסמנת מטרות, "המטרה הראשונה היא שהבנות יכירו את אבא שבשמים ויתקרבו אליו, תוך הצפת האמונה הקיימת בנו. המטרה השנייה היא לחשוף אותן לעולם "הדתיים", עולם התורה שכולל ברכות, שירים בקודש והמון שמחה אמיתית. הרבה פעמים התקשורת מציגה את הדתיים בפן שלילי "כפנאטיים" ומאיימים והמטרה שלי הוא להראות להן שמאחורי הבגדים והסממנים כולנו בני אדם עם נשמה גדולה שצוחקים מתרגשים ופועלים למען הזולת, אחד יותר ואחד קצת פחות. לחשוף אותן לעולם רוחני שהוא עולם מתוק והראות שהתורה היא סם חיים שקיימים בו הוראות יצרן, ושחשוב להשתמש על פיהן כי אין קיצוניות בדת".

בסוף כל שיעור דיקלה  מכבה את האור והבנות מדליקות נרות ועוברות לחשיבה חיובית ורוחנית, "אני מבקשת מהבנות להניח את הראש על השולחן ולא לחשוב על כל מיני מחשבות מטרידות, להתנתק מהחומריות כי בדקות הקרובות אנו משמיעות שיר חסידי או נעימה וחושבות על מהלך השיעור". חשוב לדיקלה להבהיר גם בפני הבנות שאיננה מורה או רבנית, אלא רק דיקלה מיכאל, שהיא שליחה נאמנה של ה' יתברך ובעצם חברה של הבנות.

 

לחזרה בתשובה שלך יש השפעה הלך הרוח?

"בוודאי. אני עצמי חוזרת בתשובה כך שאני מבינה את הראש שלהן. גם אני חשבתי והתנהגתי בדיוק כמוהן בתיכון, לכן קל לי להתחבר אליהן ולכוון למקומות הנכונים.

הרבה בנות חושבות ששיעור תורה זה משעמם ויבש כמו בביה"ס, אך כשהן באות הן מופתעות לטובה ומגלות עולם נפלא של סיפורים מצחיקים, סוחפים, מרגשים ומרתקים שמוכיחים להם שוב ושוב כי ה' הוא טוב ומיטיב ואוהב את כולם תמיד" .

ספרי על מקרים מעניינים שקרו לך בעבודה עם הנערות
המקרה הראשון:

 

"בשיעורים הראשונים הייתי מתקשרת לנערות לפני כל שיעור על מנת שיבואו כמה שיותר. אודט חיים, חברה טובה ויקרה מאוד, התקשרה ואמרה לי שיש מישהי בת 22 שנראית לה מתאימה וצריכה חיזוק. התקשרתי אליה שוב ושוב אך היא כל פעם סירבה והתנצלה שיש לה עיסוקים אחרים. התפללתי לבורא עולם שירכך את ליבה ושאצליח לשכנע אותה לבוא אפילו רק פעם אחת, ואכן היא באה והתאהבה בשיעור. אחרי מספר שיעורים שהגיעה בקביעות היא סיפרה לי שאבא שלה נוצרי ואימה יהודייה אך אורח החיים בביתם הוא קתולי לכל דבר, וכן עד גיל 15 היא בעצמה הייתה נוצרייה קתולית אדוקה עם חגים נוצריים, שרשרת צלב וכל המשתמע מכך. כשראיתי שהיא מעוניינת להתחזק ושיש לה מעט ידע ביהדות והמון אהבה לה' המלצתי לה ללכת לסמינר של "ערכים" וכשה

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *