הלכות ומנהגים סוכות

הלכות סוכה

הקדמה

  • זריזים מקדימים למצות, ולכן מצווה גדולה להתחיל מיד בצאת כיפור את בניית הסוכה כדי ללכת ממצווה אל מצווה ומחיל אל חיל
  • ישנם כללים לבניית סוכה כשרה, כגון: שאין בונים סוכה אלא תחת כיפת השמים ולא תחת מרפסת, גגות, אועצים וכדומה, מספר  דפנות כשרות, סכך כשר, כאשר יבואר להלן
  • אסור לקחת עצים מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבאה בעבירה) ואסור לברך בסוכה כזו ברכת "לישב בסוכה"

 

 

מי יכול לבנות סוכה

  • ילדים: מותרים ואפילו לכתחילה
  • נשים: מותרת ואפילו לכתחילה
  • גויים: אם בנה סמוך לחג כשרה, ועדיף שישראל יחדש בה דבר

 

 

דין סוכה ישנה

  • אם נבנתה בתוך חודש מהחג: –  נעשתה סתם: כשרה

–  נעשתה לשם מצוות סוכה: כל שכן שכשרה

  • אם נבנתה קודם חודש מהחג: – נעשתה סתם:יחדש בה דבר ואז כשרה

–  נעשתה לשם מצוות סוכה:כשרה ולמצווה מן המובחר יחדש בה דבר

 

 

 

דין דפנות הסוכה

מידת הדפנות

  • הקדמה: טפח הינו מידת אורך תלמודית, יש מחלוקת פוסקים כמה אורכו של טפח:

– יש אומרים 8 ס"מ

– יש אומרים 10 ס"מ

  • מספר דפנות הסוכה: מינימום: 3 דפנות
  • אורך הדופן: מינימום: 7 טפחים –  עיקר הדין:  56ס"מ, (אם  טפח = 8  ס"מ,    8X7 )

–  מחמירים:   70ס"מ, (אם טפח = 10 ס"מ,   10X7 )

 

  • גובה הדופן: מינימום: 10 טפחים  –  עיקר הדין:  80ס"מ, (אם טפח = 8 ס"מ,     10X7 )

–  מחמירים:  100ס"מ, (אם טפח = 10 ס"מ,   10X7 )

 

מקסימום: 20 אמה   –   960 ס"מ, (אמה = 48 ס"מ)

  • גודל / שטח סוכה: מינימום: 7X7 טפחים

מקסימום: סוכה לכל ישראל

 

 

ממה עושים דופן לסוכה

  • מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד (אפילו כל שהוא)

כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, פלסטיק וכו', בין מקבל טומאה ובין לא

  • דופן העשויה מבד, נילון או פלריג – פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה והמברך בה "ליישב בסוכה" מברך ברכות לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד והרבה אנשים נכשלים בדבר זה וראוי להודיעם)

 

 

יצירת דופן ע"י לבוד (הלכה למשה מסיני)

  • פירוש המילה לבוד:"מחובר"
  • כל שתי עמודים שאין בניהם מרחק יותר מ-3 טפחים, פחות מ-24 ס"מ, אעפ"י שאינם צמודים זה

לזה יש בינהם אויר, רואים כאילו הם מחוברים ממש ואין בינהם מרחק כלל

ניתן להשתמש בכלל זה ליצירת מחיצה, דין זה "הלכה למשה מסיני"

ולכן ניתן ליצור דפנות ע"י: קני סוף, עצים, ברזלים, חוטים, אם יש בין אחד לשני מרחק פחות   

מ 24ס"מ  (אך ימתח החוטים היטב שלא יתנדנדו כלל).

  • דוגמא ללבוד: אותם חוטים ירוקים שקושרים מסביב לסוכה אחד מעל השני, הם הם המכשירים את הסוכה ליצירת דופן, ע"י הכלל ההילכתי "לבוד", אך צריך לבדוק שהחוטים יהיו מתוחים מאוד ושיהיה בין חוט לחוט פחות מ-24 ס"מ

 

 

גובה הדופן -אין צורך שהמחיצות יהיו גבוהות עד הסכך ("גוד אסיק מחיצתה")

  • פירוש הביטוי "גוד אסיק מחיצתה" הוא: "העלה את המחיצה מעלה", כלומר:
  • אין צורך שהמחיצות יהיו מגיעות עד הסכך אלא די שיהיה בהם גובה מחיצה כשר שהוא: 10 טפחים

(80 ס"מ או 100 ס"מ), ואז רואים כאילו המחיצות מגיעות עד הסכך

  • אך צריך שהסכך למעלה יהיה מכוון כנגד הדפנות למטה כלומר שאם נרים את הדופן עד הסכך לא יהיה חלל בין הסכך לדופן
  • אם הסכך אינו מכוון ממש כנגד הדפנות:

–   אם הוא בתוך שלושה טפחים – הסוכה כשר

–   אם הוא מעל לשלושה טפחים – הסוכה פסולה  (שאויר פוסל בשלושה כאשר יבואר להלן)

 

 

סדר בניית הסוכה

  • לכתחילה: עדיף לבנות את הדפנות ורק אח"כ להניח את הסכך
  • בדיעבד:אם הניח את הסכך ואח"כ בנה את הדפנות, הסוכה כשרה

 

 

 

 

דין סכך הסוכה

סכך כשר

  • חמישה תנאים לסכך כשר :1. גידולו מן הארץ – (ולא פלסטיק או מתכת וכדומה)
  1. תלוש מהארץ – (ולא מחובר ע"י שורש וכדומה)
  2. אינו ראוי לקבל טומאה – (ולא דבר שיש עליו תורת כלי)
  3. צל מרובה משמש
  4. תחת כיפת השמים בלבד – (ולא תחת עצים, גג או מרפסת)

 

סכך פסול

  • כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ"ל הסכך פסול,

(כגון: שאין גידולו מהקרקע או גידולו מהקרקע אך אינו תלוש מהקרקע או שעשה הסוכה תחת עץ

או מרפסת וכו')

  • סכך שריחו רע או סכך שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו
  • נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה כאשר יבואר להלן)
  • סכך גזול (ובדיעבד כשר)
  • שמש מרובה מצל

 

 

דין מעמיד (קשירת הסכך באזיקונים)

  • למדנו שאסור לסכך את הסכך בדבר המקבל טומאה, נחלקו חכמים ורבי יהודה אם מותר "להעמיד" את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר: לא לסכך בסכך הפסול אלא להניח על הסכך הפסול סכך כשר, כגון: מסגרת ברזל של הסוכה, האם מותר להניח עליה ישירות את הסכך הכשר

לדעת חכמים: מותר, שלא גזרו שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה

יבוא ויסכך בו ממש

ולדעת רבי יהודה (לשיטה אחת): אסור, שכן גזר שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך

בדבר המקבל טומאה יבוא ויסכך בו ממש

  • להלכה:פסק השו"ע: –  לכתחילה: טוב לחוש ולהזהר ולא להעמיד בדבר המקבל טומאה

–  בדיעבד: אם העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, הסכך כשר

  • דוגמאות להעמדת סכך בדבר המקבל טומאה:

– הנחת סכך הסוכה ישירות על מוטות ברזל (כגון המסגרת של סוכת ברזל)

–  קשירת הסכך ע"י אזיקונים לסוכה שלא יעוף ברוח

  • סיכום: לכתחילה: לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה

בדיעבד:אם העמיד הסכך  בדיעבד מותר וטוב שלא יעשה כן

 

 

דין מעמיד דמעמיד (קשירת הסכך באזיקונים)

  • ביארנו לעיל, לכתחילה: לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה

בדיעבד:אם העמיד הסכך  בדיעבד מותר וטוב שלא יעשה כן

  • אמנם "להעמיד" את "המעמיד" בדבר המקבל טומאה מותר לכתחילה, דוגמאות לדבר:

–  להניח על המסגרת העשויה ממתכת עץ ולחברו עם מסמר או אזיקון למסגרת המתכת ועליו להניח

את הסכך שכן המסמר או האזיקון הוא מעמיד את המעמיד – ומותר לכתחילה

–  להניח מתחת לסכך עץ, על עץ זה להניח את הסכך ועל הסכך להניח עץ נוסף, ואז לקשור את שתי

העצים עם אזיקון – מותר הדבר לכתחילה שכן נחשב הדבר למעמיד דמעמיד

 

 

סכך נצח

  • מותר לסכך בו לכתחילה (על פי יסוד של "מעמיד" ועוד..)

 

 

גזרת תיקרה

  • אם לקח אדם קורת עץ ברוחב 4 טפחים על 4 טפחים (32 ס"מ על 32 ס"מ) וסיכך בהם את כל הסוכה, לכאורה הסוכה כשרה, שכן התקיימו כלג' התנאים לסכך כשר והם: 1.סיכך בדבר הגדל בארץ

2.בדבר התלוש מהארץ

3.ובדבר שלא מקבל טומאה

  • אך הדבר אינו כן שכן, והסוכה פסולה, טעם הדבר הוא: שגזרו חז"ל על קורות שרחבות 4 טפחים ומעלה(32 ס"מ ומעלה) שלא לסכך בהם, שיכול האדם לטעות ולומר שכשם שמותר לסכך בסכך כזה גדול כן מותר לסכך בתקרת הבית (והיא כמובן פסולה), גזרה זו נקראת "גזרת תיקרה" וסכך פסול הוא

 

 

 

צל ושמש

  • צריך שצל הסוכה יהיה מרובה על חמתה, אם חמתה מרובה על הצל – הסוכה פסולה ולכן יוסיף סכך עד שבסוכה יהיה יותר צל משמש
  • אם רוב הסוכה צלתה מרובה מחמתה, ובמיעוט חמתה מרובה מצלתה מותר לשבת אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה לפי שהוא בטל ברוב, כלומר: סוכה כשרה שיש בה יותר צל משמש מותר לשבת בכל מקום בסוכה אף על פי שיושב תחת מקום שיש בו יותר שמש מצל הדבר לא פוסל שכן מיעוט השמש בסוכה בטל ברוב הצל של הסוכה

 

 

צפיפות הסכך (כוכבים)

  • לכתחילה: צריך שיראו כוכבים מהסכך (כוכבים גדולים או קטנים)
  • אפילו אם לא נראים כוכבים כלל, הסכך כשר אך ימעט מעט מהסכך שיראו מעט כוכבים
  • ואפילו אם הסכך צפוף כל כך עד שמי גשמים לא עוברים דרך הסכך, הסכך כשר (וטוב למעט מן הסכך שיוכל להיכנס גשם)

 

 

 

 

דיני נוי סוכה

מהות הנוי

  • נוי סוכה הינו מצווה משום "זה אלי ואנווהו"
  • כל המרבה במצווה זו הרי זה משובח בין גברים ובין נשים (יש רעיונות מאוד זולים)

 

 

הכשר הנוי ופיסולו

  • נוי התלוי בדפנות: בכל אופן כשר
  • נוי התלוי בתקרה: 2 פרמטרים להלכה זו: 1.מה גודל הנוי
  1.                                                            מה מרחק הנוי מסכך הסוכה

כשתולה את נוי הסוכה צריך שיהיה הנוי צמוד לסכך ותלוי בתוך 4 טפחים (32 ס"מ) מהסכך, שכל נוי

הצמוד לסכך בטל לסכך ואינו נחשב לדבר הפוסל את הסכך (אפילו קישט את כל הסכך מלמטה)

וכשהנוי מרוחק ונופל מהסכך יותר מ 4 טפחים (32 ס"מ) אינו בטל לסכך (ויכול ליצור בעיית כשרות)

 

 

להן טבלת סיכום:

גודל הנוי
4 טפחים ומעלה

(32 ס"מ ומעלה)

פחות מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומטה)

מרחק הנוי מהסכך יותר מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומעלה)

אינו בטל לסכך – הסוכה כשרה

אך אסור לישון ולאכול מתחת

בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

פחות מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומטה)

בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

 בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

סיכום

  • דין נוי הבעייתי דווקא בנוי גדול מ- 4 טפחיםודווקא בנוי המרוחק מהסכך יותר מ-4 טפחים
  • ולכן השרשראות שתולים בסוכה לכתחילה יש לתלותם בתוך 32 ס"מ ואף אם ירדו מעל מרחק של 32 ס"מ מהסכך הסוכה כשרה ומותר לאכול ולישון תחתיהם שהרי אין בהם רוחב של 32 ס"מ

 

 

הנאה מנוי, מסכך ומעצי הסוכה

  • דבר שהוקצה למצותו אסור להשתמש בו מכוח קדושתו
  • הסוכה כולה מצווה אחת גדולה ולכן חלה קדושה על: עצי הסכך, עצי הדפנות, נוי הסוכה, פירות התלויים בסוכה, ולכן אסור להשתמש בהם כל 8 ימי החג, ואפילו נפלו מעצמם אסור
  • אדם החפץ להנות ולהשתמש בנוי הסוכה בכל ימי החג, יכול לעשות תנאי קודם כניסת החג בשביל שלא תחול קדושה על נוי הסוכה, ויהיה מותר לו להשתמש בנוי הסוכה כל ימי החג
  • יאמר קודם כניסת החג: "אני מתנה עליהם לאכלם וליהנות מהם בכל עת שאחפוץ אף בימי החג"

 

 

שימוש בנוי סוכה

  • אם נפל נוי הסוכה מותר להעבירו מסכך לדפנות ולהיפך, ואסור להשתמש בו אפילו כקיסם
  • אם אדם תלה בסוכה פירות או פרחים מותר להריח בהם, שאין הדבר נחשב שימוש בנוי
  • במקרה ויש חשש שירד גשם על הסוכה והנוי ייהרס, מותר להוריד את הנוי הסוכה (קישוטים, שטיחים וכדומה) ואחר כך להחזירם

 

 

מה נחשב נוי סוכה

  • קישוטים, שטיחים ברצפה ובדפנות, פירות התלויים בסוכה, תמונות, עצי הסוכה, סכך הסוכה וכו'
  • מותר לתלות תמונות של גדולי ישראל בסוכה

 

 

 

 

החייבים והפטורים ממצוות סוכה

מהות הסוכה

  • זכר לענני הכבוד במדבר
  • זכר לסוכות ממש שהיו במדבר
  • כשיושב בסוכה צריך לכוון במצווה זו זכר לענני הכבוד
  • כל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה מקיים מצוות עשה מהתורה שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"

 

 

מצוות סוכה כוללת

  • אכילה ושתייה בסוכה
  • שינה
  • לימוד בסוכה
  • דיור ושהות כללית בסוכה

 

 

דיור שהייה ולימוד בסוכה

  • בכל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי ולכן יכניס לסוכה כלים נאים וכו' כפי שהיה דר בביתו
  • בכל רגע שאדם שוהה בסוכה מקיים מצוות עשה מן התורה, ולכן ישתדל לשהות בסוכה ככל היותר
  • מצווה שעיקר דירתו של אדם תהיה בסוכה במשך כל החג וכן הדין לכל תשמישיו שיהיו בסוכה לרבות לימוד תורתו

 

 

החייב והפטור במצות סוכה

  • יש החייבים בסוכה ויש הפטורים מסוכה (כפי המבואר בטבלה לקמן)
  • אותם הפטורים מסוכה מותר להם לישון לאכול ולשתות מחוץ לסוכה

 

 

                                             טבלת החייב והפטור מסוכה

פטור מסוכה חייב בסוכה
ילדים עד גיל 5-6 +
ילדים מעל גיל 5-6  ואינו צריך לאימו טוב לחנכו במצווה זו
נערים, בחורים, גברים +
נשים +

(אך יש להן שכר)

גרים +
אבל +
אונן (בחול המועד) +
חתן (בתוך 7 ימים מחופתו ) +

(אך לא יברך "לישב")

בעלי ברית +
מצטער (יבואר בהמשך בנושא-שינה בסוכה) + כשהסתיים הדבר שמצערו
חולה שאין בו סכנה וקשה לו לשבת בסוכה + אם מרגיש יותר טוב
כאבי ראש,עיניים, שיניים, אחד האיברים + אם מרגיש יותר טוב
המשמשים את החולה שאינו מסוכן + בסיום העזרה לחולה
המשמשים את החולה המסוכן פטורים לגמרי
שלוחי מצווה(לא כל שליח) + בסיום השליחות
הולכי דרכים-לצורך פרנסה + ביום בלילה, ובסיום הנסיעה
הנוסע במטוס\אוטובוס לצורך פרנסה + בסיום הנסיעה
הולכי דרכים לשם טיול +
שומרים: ביום ובלילה (כגון: שוטרים וחיילים) כל זמן ששומרים
שומרים השומרים ביום ביום בלבד בלילה חייב
שומרים השומרים בלילה בלילה בלבד ביום חייב
  • ישנם כשפטורים מהסוכה, הפטורים תמיד: ילדים
  • ישנם כשפטורים מהסוכה, פטורים חלקית: מצטער, חולה, שומרים וכו',

ולכן כאשר הסתיימה סיבת הפטור חייבים הם שוב במצוות סוכה

  • אישה הפטורה מסוכה, מקבלת שכר אם אוכלת, שותה, ישנה או שוהה בכלל בסוכה ואשרי חלקה אך לא תברך "ליישב בסוכה" כפי שבעלה מברך.
  • קטן שהגיע לחינוך וקשה לו הקור בסוכה פטור מן הסוכה
  • היושב בסוכה בזמן שיש קור ואביו או אימו מודאגים ומצטערים עליו פן יתקרר הרי הוא בכלל מצטער ופטור מן הסוכה

 

 

 

 

אכילה ושתייה בסוכה

אכילה ושתיה בלילה הראשון

  • בליל יום טוב הראשון של החג, יש מצות עשה לאכול כזית פת בסוכה

 

 

 

 

אכילה של לילה ראשון כיצד

למדה הגמרא על הקשר בין האכילה של מצה בליל פסח ובין האכילה בסוכה בלילה הראשון של חג סוכות ולכן:

  • שיעור אכילת לחם: –מעיקר הדין:כזית (כ-27 גרם)

–  יש מחמירים:כביצה (כ-54 גרם)

  • כמה זמן צריך לאכול את השיעור הנ"ל: –לכתחילה:4-5 דקות

–  דיעבד:7.5 דקות

 

 

אופן האכילה של לילה ראשון

  • מעיקר הדין:ניתן לאכול את הלחם עם שאר אוכלים (סלטים וכדומה)
  • מחמירים: אוכלים את הלחם לבד בלי כל תוספת (כפי שאוכלים בפסח)
  • צריך לבוא תאב לסעודה של היום הראשון (כפי שאוכלים בפסח)

 

 

אכילה ושתיה בשאר ימות החג

  • בשאר ימי החג אין מצוות עשה לאכול בסוכה אלא הדבר רשות, אך אם רוצה לאכול חייב לאכול בסוכה
  • יש אכילה שחייב לאכול בסוכה ויש אכילה שפטור מסוכה

–  אכילה החייבת בסוכה: אכילת קבע (מעל כביצה לחם, מעל כביצה מזונות)

–  אכילה הפטורה מסוכה: אכילת עראי (פחות מכביצה לחם או מזונות, פירות, אורז, שתיה וכל שאר האוכלים)

  • יש "אכילה קבע" שחייב לברך "ליישב בסוכה", ויש "אכילה קבע" שפטור מלברך "ליישב בסוכה"
  • להלן טבלת סיכום לאכילה ושתיה בסוכה:
                      המאכל אכילת עראי -פטור מסוכה אכילת קבע –

חייב בסוכה

אך לא יברך ברכת "ליישב בסוכה"

אכילת קבע –

חייב בסוכה

ויברך ברכת "ליישב בסוכה"

לחם פחות מכביצה לחם

 (פחות מ- 54 גרם)

+
כביצה לחם ומעלה

(מעל 54 גרם)

+
מזונות פחות מכביצה מזונות (פחות 54 גרם) +
כביצה מזונות ומעלה (54 גרם) +
162 גרם ומעלה של מזונות כגון:

ספגטי, עוגיות וכו'

[וטוב לאכול 216 גרם]

+
פירות וירקות, בשר, אורז,

וכל שאר האוכלים

+
מים מיץ וכל סוגי השתייה לרבות יין +

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • אופן הברכה בסעודת קבע כשמברך בה "לישב בסוכה":

–   יברך בעמידה: "ברוך אתה.. ליישב בסוכה"

–   ישב ויברך: "ברוך אתה.. המוציא לחם מן הארץ"

  • במקום ששכח לברך "ליישב בסוכה" וברך "המוציא" בלבד,כל זמן שאוכל או שותה עוד יכול לברך "ליישב בסוכה", אך אם לא רוצה לאכול עוד, לא יברך
  • ניתן לברך כמה פעמים ביום ברכת "ליישב בסוכה" כפי הסעודות שסועד בסוכה
  • המחמיר על עצמו לאכול ולשתות כל דבר בסוכה תבוא עליו ברכה (אך לא יברך ברכת "ליישב בסוכה" אלא במקום שחייב כפי המוסבר בטבלה)
  • אדם שאכל 27 גרם פת בסוכה שפטור מברכת "ליישב בסוכה" ובתוך סעודתו רוצה להוסיף ולאכול עוד כזית פת או יותר, במצב זה הפכה סעודתו מסעודת עראי לסעודת קבע, ולכן יברך ברכת "ליישב בסוכה" בתוך סעודתו
  • כאשר אוכל סעודת קבע שצריך לברך בה "ליישב בסוכה", אסור לאכול ולשתות כלום מחוץ לסוכה בסעודה זו אפילו לא מים
  • מי שמסופק אם בירך ליישב בסוכה – לא יברך, שכן ספק ברכות להקל, אך טוב שיהרהר ברכה לישב בסוכה בליבו
  • אדם שאוכל סעודת קבע שצריך לברך בה לישב בסוכה אך אינו יכול לשבת מאיזה סיבה ורוצה להשאר עומד בזמן אכילתו, אין חייב לשבת ממש שהכוונה בברכת לישב בסוכה היא לשהות בסוכה
  • נשים הרוצות לאכול ולשתות בסוכה לא תברכנה ברכת "ליישב בסוכה" שכן הם פטורות מסוכה

 

התחיל לאכול וירדו גשמים

אם ירדו גשמים תוך כדי אכילתו:  – בלילה ראשון: ונכנס לביתו לקדש ולאכול והסתיימו הגשמים –

חייב לאכול כזית לחם בסוכה מהתורה

בשאר הלילות: אם נכנס לביתו אפילו לא התחיל סעודתו –

אין מחייבים לחזור לסוכה עד  שיסיים סעודתו,

אפילו אם הסתיימו הגשמים

  • והמחמיר לחזור לסוכה מיד בסיום הגשמים תבוא עליו ברכה

 

 

חיוב אכילה בסוכה לילדים

  • קטן מגיל 5-6 שנים חייבים לחנכו במצוות סוכה על כן יש להסביר לו וללמדו שלא לאכול חוץ לסוכה
  • אסור לתת לילד בן 5-6 שנים, לאכול "אכילת קבע" מחוץ לסוכה, כגון: לחם או מזונות יותר משיעור כביצה (54 גרם) שיאכל מחוץ לסוכה, שכן הכלל אומר שאסור לתת לילד קטן איסור בידיים ואף אישה שאינה חייבת בסוכה לא תיתן לילד איסור בידיים
  • מותר לילד זה לאכול "אכילת ארעי" מחוץ לסוכה, כגון: פת או מזונות פחות משיעור כביצה (54 גרם), וכל שאר מאכלים כגון אורז, בשר, ביצים ירקות פירות וכו' (כפי המבואר בטבלא לעיל)

 

ברית מילה בחג סוכות

  • נכון מאוד לעשות את ברית המילה בסוכה וסעודת ברית המילה בסוכה, ואם נעשתה באולם – אסור

לאכול "אכילת קבע" המצריכה סוכה (כגון: לחם או מזונות מעל 54 גרם), אלא יאכל אוכל

שאינו מצריך סוכה  כסלטים וכדומה

 

 

 

 

שינה בסוכה

שינה בסוכה

  • השינה בסוכה חובה, וחמורה שינה בסוכה מאכילה בסוכה, שכן:

"אכילת עראי" מחוץ לסוכה מותרת, אך "שינת עראי" מחוץ לסוכה אסורה

 

החייבים בשינה בסוכה

  • גברים
  • ילדים שהגיעו לחינוך, טוב לחנכם במצווה זו (הכל כפי דעת הילד)

 

תשמיש המיטה

  • טוב שהאישה תישן עם הבעל בסוכה, במקום שאפשר ואין כלל בעיה של צניעות, ואף יכול לשמש עם אשתו בסוכה בעת עונתה ואין בדבר כול בזיון בקדושת הסוכה כלל וכלל שדרשו חז"ל "תשבו כעין תדורו", שהרי סוכתו של האדם בימות החג היא ביתו
  • במקום שקשה לאישתו לישון בסוכה, יישן הבעל לבדו

 

הפטורים משינה בסוכה

  • אדם המצטער בשהייתו בסוכה,

(לא כול מצטער פטור אלא לפי הכללים שלימדונו חז"ל, כאשר יבואר)

  • כשירדו גשמים (ויבואר להלן)
  • נשים וילדים קטנים

 

 

המצטער בסוכה – פטור מהסוכה

  • לא חייבה תורה לשבת בסוכה כאשר האדם מצטער בישיבתו
  • ישנם מס' מקרים בהם דנים את האדם כמצטער הפטור מסוכה

(דווקא במצוות סוכה פטרה את המצטער ולא בשאר מצוות)

  • זמנים בהם האדם נחשב למצטער:

–  כשיש בסוכה זבובים, יתושים רבים המטרידים

–  כשיש בסוכה נחשים עקרבים

–  כשיש בסוכה ריח רע מאוד

–  כשהאדם חולה שאין בו סכנה אפילו רק יש לו כאב ראש, שיניים, גב, אבר מסוים וכו'

וכל שכן אם הוא חולה שיש בו סכנה

–  כשיורד גשם, אפילו מועט

–  במזג אויר כגון : רוח קשה, חום כבד, קור כבד

–  כשצריך לעזור לאשתו בטיפול הילדים בלילה (כגון שיש ילדים קטנים הבוכים, ילד חולה)

–  כשהאישה מפחדת לישון לבד בביתה – הבעל נחשב למצטער

–  קטן שהגיע לחינוך וקשה לו לישון בחוץ מחמת הקור

  • ישנם מצבים בהם:

–  המצטער פטור מסוכה ואסור לו להחמיר על עצמו לשהות בה – שיורד גשם

–  המצטער פטור מסוכה ומותר לו להחמיר על עצמו לשהות בסוכה –  בשאר המקרים הנ"ל

 

 

כללים נוספים ל"מצטער"

  • במזג אויר של רוח וקור ראוי לאדם להתלבש היטב ולהתכסות בשמיכה כפי שהיה מתכסה בביתו אם היה לו קר ולא יפטור עצמו בקלות יתירה ממצות סוכה החשובה
  • כשיצא מהסוכה כשהוא מצטער לא יצא ויבעט אלא יצא במיתון ובהכנעה
  • בכל המקרים הנזכרים לעיל שפטור מסוכה, אם הסתיים הדבר המצער אותו חייב לחזור לסוכה (כגון הלכו היתושים, הנחש, הסתיימו הכאבים, פסק הגשם, האישה אינה זקוקה לו וכו'..)

 

 

ירדו גשמים ונכנס לישון בבית

  • כשירדו גשמים ונכנס לישון בביתו ופסקו הגשמים, צריך לחזור לישון בסוכה לפי התנאים הבאים:

– ירדו גשמים בלילה ונכנס לביתו אין צריך לחזור עד שיתקיימו 2 תנאים:

  1. עד שיגיע הבוקר
  2.         יתעורר מעצמו – (כלומר שאין צורך להעירו)

– ירדו גשמים ביום ונכנס לביתו צריך לחזור עד שיתקיים תנאי אחד :

  1. יתעורר מעצמו, אך מיד ברגע שהתעורר אם רוצה להמשיך לישון – חייב לישון בסוכה
  • המחמיר על עצמו מיד לאחר שפסקו הגשמים לישון בסוכה – תבוא עליו ברכה

 

 

תשמישים האסורים בסוכה

  • שטיפת כלים וקערות
  • החלפת חיתול לתינוק בסוכה

 

 

תשמישים המותרים

  • עישון
  • נטילת ידיים

 

 

 

הלכות חול המועד

 

חול המועד

  • הימים שבין ראשון ושביעי של סוכות וכן הימים שבין ראשון ושביעי של פסח נקראים חול המועד

 

 

לבישת בגדים

  • ילבש בגדי חג בימי חול המועד

 

 

מתנות

  • יקנה לאשתו וילדיו מתנות לחג

 

 

תפילין

  • אין מניחים תפילין בחול המועד

 

 

עליה לירושלים

  • מצווה לעלות לירושלים- לישיבות ולכותל אף בזמן הזה

 

 

עשיית מלאכה

  • עשיית מלאכה בחול המועד:

–  שאינה צורך המועד: אסור מדרבנן ויש אוסרים מהתורה

–  לצורך המועד: מותר

  • כל מלאכת דבר האבד מותרת אף שאינה צורך המועד כגון: צרכי הרבים, דואר, בנקים, חנויות

אוכל וכו'

  • במקרה ויש חשש שאם אדם יקח חופשה בחול המועד יפטרו אותו מהעבודה, נחשב הדבר למלאכת דבר האבד ומותר לו לעבוד בחול המועד
  • הכלל העולה: כל שיש הפסד או דבר האבד מותר
  • כל סחורה שאינה צורך המועד אסורהבין לקנות ובין למכור אך בדבר האבד מותר כגון אם המחיר יעלה או לא ימצא דבר זה שוב בשוק
  • אדם שנישברו לו משקפיים בחול המועד יכול לתקנם ע"י אומן (אופטימטריסט)

 

 

תיקון רכב

  • אסור לתקן את הרכב בחול המועד אלא אם כן התיקון אינו מלאכת אומן

 

 

כתיבה

  • אסור לכתוב בחול המועד
  • אך כתיבה לדבר האבד, כגון חידושי תורה שנתחדשו לו או עניני עבודה מותר לכותבם
  • אסור להדפיס ספרים בחול המועד

 

 

 

 

 

תספורת וגילוח

  • מצווה להסתפר ולהתגלח לפני החג
  • אסור להסתפר ולהתגלח בחול המועד
  • מותר לחתוך את שערות השפם או שערות האף אם מפריעות לו לאכילה
  • אדם שאבל על אביו או אימו ששלמו שלושים יום של אבלו בתוך חול המועד וגערו בו, מותר לו להסתפר בחול המועד

 

 

שטיפת הבית

  • מותר לשטוף רצפת הבית

 

 

צחצו נעליים

  • מותר לצחצח נעליים

 

 

גיהוץ

  • מותר לגהץ

 

 

ציפורניים

  • מותר לגזוז ציפורניים

 

 

כיבוס

  • אסור לכבס בגדים בחול המועד אפילו לצורך המועד אלא אם כן אין לו בגדים כלל והם צורך המועד
  • ולכן אם השתמשו כבר בכל הבגדים המכובסים או הגרביים וכו' ואין לו מה ללבוש, מותר לכבסם בחול המועד

 

 

מוסיקה וניגון וצילום

  • מותר לנגן בחול המועד
  • מותר להקליט ברשמקול, וידאו וכן מותר לצלם

 

 

חתונה

  • אין מתחתנים בחול המועד

 

 

                                                                                             

 

 

 

ארבעת המינים

ארבעת המינים (סוג וכמות)

  • 1 אתרוג
  • 1 לולב
  • 3 הדסים
  • 2 ערבות
  • יש הפרש בימים בהם נוטלים את ארבעת המינים

–  ביום הראשון: המצווה מדאוריתא (מהתורה)- וצריך מינים כשרים

–  בשאר הימים: המצווה מדרבנן – שבדיעבד ניתן להשתמש במינים פסולים (אך אל כל פסול מותר ויבואר)

 

 

אתרוג "פרי עץ הדר"

  • דברים הפוסלים באתרוג: עורלה, יבש, מנומר, עלתה בו חזזית, ניטלה פטמתו (דווקא שהייתה לו אך אם לא הייתה לו בתחילת גידולו-כשר), ניטל עוקצו ונשארה גומה, ניקב ונחסר מגופו, גזול, שאול (בכל אחד מהפסולים האלו יעשה שאלת חכם)
  • גודל האתרוג: כביצה פחות מכן פסול
  • צורה: רגילה , אתרוג עגול פסול
  • אין צורך לבדוק האתרוג ע"י זכוכית מגדלת

 

 

לולב " כפות תמרים"

  • דברים הפוסלים בלולב: נפרצו עליו כלומר נפתחו כלפי מטה,נחלקה רוב תיומת, רק בצדו האחד עלים והשני חשוף, התייבש כלומר אינו ירוק, נחלק העלה העליון לשתיים עד השדרה, נעקם לאחד צדדים, נעקם לאחוריו כשר, נכפף בראשו של השדרה כלומר עלים כפופים-כשר
  • אורך הלולב: 4 טפחים (40 ס"מ) מהשדרה מלבד העלים

 

 

הדס "ענף עץ עבות"  

  • ישנם מס' תנאים להדס כשר: 1. עליו מכסים את כל הגבעול: מצווה מהמובחר

עליו מכסים רוב הגבעול: כשר

  1.                                      שלושה עלים לאורך כל ההדס, – בכול ההדס: מצווה מהמובחר

ברוב ההדס: כשר

  1.            שלושת  העלים יוצאים מנקודה אחת בגבעול בגובה שווה
  2.           אורך ההדס 3 טפחים (30ס"מ)
  • דברים הפוסלים בהדס:יבשו עליו, נשרו עליו עד שאין ברובו עלים, הדס מורכב,
  • אם יש בהדס כמין "ענבים" קטנים, אם הם בצבע: – ירוקים : כשר

שחורים/אדומים: אם הם ברוב ההדס- פסול,

אך ניתן להורידם

 

 

ערבה "ערבי נחל"

  • מס' תנאים להכשר ערבה: 1. עלה שלו משוך כנחל (ולא עגול)
  1.               פיו חלק או מחוספס
  2.     אורך הערבה 3 טפחים (30 ס"מ)
  • דברים הפוסלים בערבה: יבשו רוב עליה, נקטם (נחתך) ראשה, כלומר העץ עצמו ולא הפיטם, נשרו רוב עליה.
  • טוב להחליף את הערבה בחול המועד כל יום, יומיים

 

 

אופן אגידת (קשירת ) ארבעת המינים

  • אופן אגידת קשירת ארבעת המינים יחדיו:

–  לוקחים את הלולב שלושת ההדסים ושתי הערבות

–  מניחים את הלולב על השולחן

–  מצד ימין צמוד ללולב מניחים הדס אחד וערבה אחת,

–  וכן מצד שמאל ללולב מניחים הדס אחד וערבה אחת

–  על הלולב מניחים את ההדס האחרון

–  קושרים הכול יחדיו

  • צריך לאגוד (היינו לקושר ולחבר ) את ארבעת המינים קודם היום טוב, אם שכח לאגוד קודם היום טוב יאגוד ביום טוב עצמו

 

 

אופן נענוע ארבעת המינים וברכתם

  • צריך בכל יום לנענע ארבעת המינים, (לא כולל שבת שכן אסור לטלטל את הלולב בשבת משום גזרה)
  • אפילו מי שלא הולך לבית הכנסת ינענע את ארבעת המינים בסוכה
  • הברכה על נטילת לולב: – ביום טוב הראשון מברך: 1."ברוך אתה ה'…וציוונו על נטילת לולב"

2."ברוך אתה…וקימנו והגענו לזמן הזה"

בשאר הימים מברך: "ברוך אתה ה'…וציוונו על נטילת לולב" בלבד

אך לא מברך "שהחיינו"

  • הזמנים בהם מנענעים את הלולב 1.לאחר הברכה עליו

2.בתוך אמירת ההלל בפסוקים (הודו לה'…. אנא ה' הושיעה…)

  • אופן נענוע ארבעת המינים לאחר הברכה ובתוך אמירת ההלל:

–  בכל יום קודם ברכה: יאחוז את הלולב בלבד ביד ימין יברך "ברוך אתה … על ניטילת לולב"

–  לאחר ברכה יקח את האתרוג ביד שמאל יצמיד ידיו זו לזו שהאתרוג יגע בלולב

–  ואז ינענע את הארבעת מינים יחדיו כך:

–  מחזיק את ארבעת המינים כנגד ליבו בצורה זקופה מרחיק מליבו ומיישר זרועותיו כלפי חוץ

ומחזיר אל ליבו, כך חוזר על הפעולה 3 פעמים לכל רוח (צד) שיפנה ומתחיל כך:

– ג' פעמים לצד דרום

– ג' פעמים לצד צפון

– ג' פעמים לצד מזרח

– ג' פעמים למעלה

– ג' פעמים למטה

– ג' פעמים לצד מערב

  • וכן ינענע כך תוך כדי אמירת ההלל בפסוקים המופיעים בסידורים, כדלהלן:

 

 

 

אופן הנענוע בהלל

  כשאומר בהלל ינענע כך:

"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו"

"הודו             לה'                  כי                   טוב                     כי                    לעולם                     חסדו"

(דרום)            –                  (צפון)              (מזרח)              (למעלה)               (למטה)                   (מערב)

 

 

 כשאומר בהלל ינענע כך:

"אנא ה' הושיעה נא"

"א               נא               ה'              הו                שי                  עה                נא"

(דרום)          (צפון)             –            (מזרח)         (למעלה)           (למטה)          (מערב)

                                                                                                                                             חג שמח

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *