הלכות חנוכה -פשוט, ברור וקל

הלכות חנוכה -פשוט, ברור וקל

הלכות חנוכה

(על פי ספר ילקוט יוסף וחזון עובדיה)

רקע התקופה

  • בתקופת הבית השני גזרו מלכי יון גזרות על ישראל, וביטלו אותם מדתם, ולא הניחום לעסוק בתורה ובמצות, ולחצום לחץ גדול, ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטימאו הטהרות, והיה צר לישראל מפניהם מאד, עד שריחם עליהם ה' אלקי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה המלכות לישראל, ונמשכה יותר ממאתים שנה עד חורבן הבית השני. וכשגברו ישראל על אויביהם ואיבדום, היה זה ביום כ"ה בכסליו, ונכנסו להיכל ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש, אלא פך אחד של שמן, שלא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור. ומפני זה התקינו רבותינו שבדור ההוא, שיהיו שמונה ימים אלו, החל מיום כ"ה בכסלו והלאה, ימי שמחה והלל. ומדליקים בהם נרות בכל לילה משמונת הלילות לפרסם הנס ולגלותו. וימים אלו נקראים "חנוכה".

 

 

לימוד הלכות החג

  • נכון מאוד ללמוד הלכות חנוכה קודם חג

 

 

הספד בחנוכה

  • אין מספידין על המת בחנוכה
  • אמנם מותר להספיד לתלמיד חכם בפניו (היינו בשעת הלוייה)
  • וכן מותר להספיד למלמד תינוקות הקובע עיתים בתורה
  • אם חל יום השלושים בחנוכה מותר לעשות סעודה ולימוד לעילוי נשמת המת אך לא יספידו

 

 

תענית בחנוכה

  • אסור להתענות בחנוכה

 

 

עליה לבית העלמין בחנוכה

  • אין עולין לבית העלמין בחנוכה אפילו בסיום שבעת ימי האבל וכן וביום השלושים לאבל ולכן יידחו את הביקור לאחר ימי החנוכה
  • יש מחלוקת אם מותר לבקר בקברי צדיקים בחנוכה והמיקל לבקר בקברי צדיקים בימי החנוכה יש לו על מי לסמוך

 

 

אבלות בחנוכה

  • כל הלכות אבלות נוהגים בחנוכה
  • וכן מותר לנחם ולבקר את האבל בחנוכה

 

 

סעודות בחנוכה

  • יש הנוהגין לאכול מאכלי חלב בחנוכה זכר לנס שנעשה ע"י יהודית
  • נוהגין לאכול בחנוכה סופגניות המטוגנות בשמן, זכר לנס השמן של המנורה
  • ישנה מחלוקת אם סעודות הנאכלות בחנוכה נחשבות לסעודות מצווה, ואם אומרים שירות ותשבחות לה' בסעודות אלו נחשבות לסעודות מצווה

 

 

אכילה קודם הדלקת נרות חנוכה

  • אסור לאכול אכילת קבע קודם הדלקת נרות (שמא ימשך בסעודתו וישכח להדליק נרות), אך אכילת ארעי מותרת:

 דברים הנחשבים לסעודת קבע: – פת יותר מכביצה (54 ג"ר לחם)

– מזונות יותר מכביצה (54 ג"ר מזונות)

 

 דברים הנחשבים לסעודת ארעי:- פת פחות מכביצה

– מזונות פחות בכביצה

– פירות וירקות כמה שרוצה וכן שתיה

  • יש להחמיר שלא לאכול סעודת קבע כחצי שעה קודם הדלקת נרות
  • מה שאסור לאכול סעודת קבע קודם ההדלקה הוא למדליק עצמו, ולכן אישה שבעלה מדליק נרות, יכולה לאכול גם סעודת קבע קודם הדלקה אם יש צורך בדבר (אמנם אם נהגה להחמיר ולא לאכול אפילו סעודת קבע תמשיך במנהגה)
  • אמנם אישה אלמנה או גרושה שהיא מדליקה לעצמה אסור לה לאכול סעודת קבע קודם הדלקה

 

 

עשיית מלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה

  • אסור להתחיל מלאכה קודם הדלקת נרות חנוכה (שמא ימשך במלאכתו וישכח להדליק נרות חנוכה)
  • יש להחמיר שלא לעשות מלאכה כחצי שעה קודם הדלקת נרות

 

 

לימוד תורה קודם הדלקת נרות

  • אסור ללמוד תורה קודם הדלקת נרות חנוכה (שמא ימשך בלימודו וישכח להדליק נרות חנוכה)
  • אין להחמיר שלא ללמוד תורה כחצי שעה קודם הדלקת נרות (כפי שמחמירים באכילה ועשיית מלאכה)

משום ביטול תורה

 

 

החייבים בנר חנוכה

  • כולם חייבים בנר חנוכה: ילדים בגיל מצווה, גברים ונשים

אמנם: הספרדים: נוהגים להדליק חנוכיה אחת לכול בני הבית ובזה כולם יוצאים ידי חובה נר חנוכה

האשכזים: נוהגים להדליק חנוכיה לכל אחד ואחד מבני הבית בברכה

  • לספרדים:כל מי שמדליקים עליו נר חנוכה בבית, אעפ"י שאינו נוכח בשעת ההדלקה והברכות ואפילו

                     אינו נמצא באותה עיר, יוצא ידי חובת נר חנוכה

  • ולכן בחורי ישיבה ספרדים שהוריהם מדליקים בביתם נר חנוכה מוציאים אותם ידי חובת נר חנוכה,        ואם רוצים להחמיר על עצמם ולהדליק נר חנוכה בישיבה ידליקו בלי ברכה
  • אמנם בחורי ישיבה אשכנזים צריכים להדליק אף הם נר חנוכה בברכה, אעפ"י שמדליקם בביתם
  • וכן גברים נשואים הנמצאים במילואים או לנים במלון ואינם בביתם, אינם צריכים להדליק נר חנוכה, שכן יוצאים ידי חובת נר חנוכה בהדלקה שהאישה מדליקה בבית ואם רוצים להחמיר על עצמם ידליקו בלי ברכה
  • וכן חיילים רווקים הסמוכים על שולחן ההורים (כלומר שההורים מפרנסים אותם) יוצאים ידי חובת הדלקת נר חנוכה בהדלקה שהוריהם מדליקים בבית
  • סטודנטים שאינם סמוכים על שולחן הוריהם, כלומר שהם מתפרנסים וגרים לבדם מדליקים נרות חנוכה בברכה אעפ"י שהוריהם מדליקים
  • אישה שבעלה לא מדליק נרות חנוכה או שאינו נמצא בבית (כגון שהוא במילואים וכדומה ) חייבת בנרות חנוכה ולכן תדליק היא את נרות החנוכה בברכה כמו שהאיש מדליק (ואף מוציאה אותו ידי חובה כפי שנתבאר לעיל)
  • אַבֶל אפילו בתוך שבעת ימי האבל חייב בכל המצוות כולן, ולכן חייב להדליק נר חנוכה ובברכה ואף מברך ברכת שהחיינו בלילה הראשון של חנוכה
  • אונן היינו אדם שמת לו מת ועדיין לא נקבר המת, פטור מכל המצוות, ולכן פטור ממצוות נר חנוכה, אמנם בלילה הראשון של חנוכה יאמר לאישתו או לבניו הגדולים שידליקו נר חנוכה בברכה ולא יענה אחריהם אמן או שיצא לחדר אחר, אך בלילה השני יכול לברך כרגיל ואף יוסיף ברכת שהחיינו (שכן לא הדליק עדיין נר חנוכה)
  • קודם שידליק נרות חנוכה יקבץ את כל בני הבית שיהיו נוכחים בעת ההדלקה, כדי לפרסם את הנס
  • אדם שהגיע בשעה מאוחרת לביתו ורוצה להדליק נר חנוכה, ומצא שכל בני הבית נרדמו,

אם יכול להעיר אחד או שנים מבני הבית כדי שישמעו הברכות: יעשה כן וידליק נרות חנוכה

אם אינו יכול להעיר אחד מבני הבית: ידליק הנרות בברכה כרגיל

  • הרוצים להדליק נרות חנוכה בברכה בארועים בכנסים ובמסיבות הנערכות באולמות יש להם על מי שיסמוכו שכן שיש כאן פירסומי ניסא ברבים

 

 

מתי אכסנאי (אדם המתארח) חייב בנר חנוכה

  • פירוש המילה אכסנאי הינו אורח
  • קיימים שני סוגי אורחים:

1.אורח הסמוך על שולחן מארחו: כלומר מתארח ללא השתתפות בהוצאות כגון אוכל ושתיה

                                                       והמארח דואג לו לכל צרכיו והוא אוכל ושותה על חשבון בעל הבית

או אורח שנותן למארחו סכום מסויים על ההוצאות אך מארחו אינו

עושה איתו חשבון מדוייק על כל ההוצאות שמוציא עליו.

2.אורח שאינו סמוך על שלחן מארחו: כלומר שאינו אוכל ושותה על חשבון בעל הבית כגון שרק לן אצל

                                                              חברו אך איו חברו דואג להאכילו ולהשקותו וכו'.

  • אורח הסמוך על שולחן מארחו, אינו חייב להדליק נר חנוכה בפני עצמו, וגם אין צריך להשתתף בפרוטות, כי הוא יוצא ידי חובה בנר חנוכה שמדליק בעל הבית ואינו רשאי לברך בעצמו על נרות חנוכה,

אמנם יש חילוק בין בֶן או חתן הסמוכים על שולחן הוריהם או חמיהם, לבין חבר הסמוך על שולחן

חבירו, שהבן והחתן פטורים לגמרי מלהשתתף בהוצאת הנרות ואילו חבר המתארח אצל חבירו ראוי

ונכון להחמיר ולהשתתף עם בעל הבית בפרוטות

  • אורח שאינו סמוך על שולחן מארחו ואין מדליקים עליו בביתו, חייב בנר חנוכה וצריך להשתתף עם בעל  הבית בהדלקת נרות חנוכה, ולכן צריך לתת לו פרוטה (10 אגורות, או חצי שקל) בשביל להשתתף עימו במצווה, או שבעל הבית יַקְנֶה לאורח חלק בשמן מנרות החנוכה במתנה ובזה יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה במקום שמתארח בו

 

 

זמן הדלקת נרות חנוכה

  • זמן הדלקת נרות חנוכה לכתחילה הוא מצאת הכוכבים למשך חצי שעה
  • אמנם מי שלא יכול להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים כל הלילה כולו כשר להדלקת נרות חנוכה עד עלות השחר
  • מי שהגיע כ 20 דקות לפני עלות השחר עדיין יכול להדליק נר חנוכה בברכה
  • חיילי צבא (שאין מדליקין עליהם בביתם) שאינם יכולים להדליק נרות חנוכה בצאת הכוכבים ואף לא אחרי, ורוצים להדליק קודם השקיעה ולכבותם בשקיעה, יכולים להדליק אך לא יברכו על הדלקה זו
  • הדלקת נרות לאברכי ישיבה או אנשים העובדים עד אחרי חצי שעה אחרי צאת הכוכבים

אפשרות אחת: ימנו את האישה, והאישה תדליק נרות מיד בצאת הכוכבים

אפשרות שניה:אם יכולים לחזור לבית בצאת הכוכבים להדליק ולחזור לעיסוקם, יעשו כן

אפשרות שלישית:יכולים להמתין עד שיגיעו לביתם אפילו יגיעו הרבה זמן אחרי צאת הכוכבים

כל האפשריות מותרות לכתחילה  *

 

 

כמות השמן או השעווה שצריך בנר חנוכה

  • צריך שיהיה כמות שמן או שעווה  בנרות כדי שידלקו, חצי שעה אחר צאת הכוכבים (או יותר אך לא פחות)
  • אדם שלא שם בנרות כמות שמן או שעווה שיכולים לדלוק חצי שעה אחרי צאת הכוכבים לא יצא ידי חובת נר חנוכה וצריך לכבות הנרות ולהוסיף שמן אך לא יברך שוב

 

 

שמן ופתילות כשרים לנר חנוכה

  • כל השמנים וכל הפתילות כשרות לנר חנוכה
  • שמן זית הוא שמן למצווה מן המובחר לנרות חנוכה
  • ניתן להשתמש בנרות שעווה  לנר חנוכה (אם אין לו שמן) שכן אורו של נר שעווה צלול כשמן
  • לכתחילה לא ידליק נרות חנוכה שחלקם משמן וחלקם משעווה, אלא כל הנרות יהיו או משמן או משעווה
  • אין יוצאים ידי חובת נר חנוכה בנרות חשמל, לכן מי שאין לו נר חנוכה משמן או משעוה יכול להדליק נר חנוכה מחשמל אך לא יברך על הדלקה זו
  • אדם שהדליק נרות חנוכה מחשמל בלי ברכה ואח"כ נזדמן לו נר משמן או משעוה ידליקם ויברך על הדלקה זו
  • לכתחילה אין להדליק בשמן של עורלה שכן אסור בהנאה, אמנם אם אין לו שמן אחר או נר שעוה ידליק את נר חנוכה בשמן של עורלה אך לא יברך על הדלקה זו
  • מי שהדליק בשמן גזול או גנוב יצא ידי חובה בדיעבד, אך אסור לברך על הדלקה זו שכן יש כאן מצווה הבאה בעבירה
  • חיילי צה"ל הרוצים להשתמש לנרות חנוכה בשמן רובים או שמן אחר שהוא ברשות הצבא, צריכים לבקש רשות מהקצינים או מהגורמים הממונים על אישור זה
  • אין צורך להחליף את הפתילות כל יום אלא ניתן להשתמש בפתילות ישנות
  • אמנם יש נוהגים להחליף כל יום פתילות זכר למקדש

 

 

כמה נרות מדליקים בכל יום

  • כמה נרות מדליקים כל יום:

ספרדים: עיקר הדין: בכל יום נר אחד בלבד לכול בני הבית

מהדרין: בכל יום מוסיפים נר אחד (אך מדליקין חנוכיה אחת לכל בני הבית)

 

אשכנזים: עיקר הדין: בכל יום נר אחד לכל אחד מבני הבית (כל אחד מדליק חנוכיה לעצמו)

מהדרין: בכל יום מוסיפים נר אחד (וכל אחד מדליק חנוכיה לעצמו)

  • הגדרת שמות הנרות:

הנר שהוא מעיקר הדין נקרא: נר חיוב

הנרות שהם להידור נקראים: נרות הידור

  • אדם שהוא עני או שאין ברשותו נרות נוספים לנרות ההידור, די שידליק בכל יום נר אחד בלבד ובזה יוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה ללא כל פיקפוק
  • וכן אדם שיש לו כמות שמן מצומצמת מאוד ואם ידליק את נרות ההידור לא יספיק לו השמן לכול שאר הימים, ידליק בכל יום נר אחד בלבד ויוצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה
  • וכן אדם שיש לו שמן לכל שמונת ימי החנוכה כולל נרות ההידור ולחברו אין שמן כלל, מוטב שיתן לו שמן וידלקו כל אחד כפי עיקר הדין נר אחד בכל לילה
  • וכן אדם שנמצא לדוגמא ביום השמיני ויש לו שמן רק ל-4 נרות בלבד, יתן שמן כשיעור בנר הראשון ושאר השמן יחלק בשוה בשאר הנרות ההידור שכן מעיקר הדין צריך שבנר אחד יהיה שיעור שמן של חצי שעה ובשאר יתן מה שנשאר אעפ"י שאין בהם שיעור של חצי שעה הדלקה (כפי שנתבאר לעיל)
  • אדם שהיה לו באחד מימי חג החנוכה שמן עבור נר אחד בלבד והדליק את החנוכיה ולאחר מכן נזדמן לו שמן עבור נרות ההידור, ידליקם בלי ברכה

 

 

היכן מניחים את החנוכיה- מיקום החנוכיה

 

אדם הגר בבית קרקע ו.. היכן ימקם את החנוכיה
ויש לו חצר הפונה לרשות הרבים ורואים את החנוכיה אנשים ההולכים ברשות הרבים יניח החנוכיה בחצר הבית שכן יש כאן פירסומא ניסא (ואם יש חשש שיגנבו החנוכיה יניחה בבית)
ואין לו חצר הפונה לרשות הרבים אך יש לו חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים ורואים את החנוכיה אנשים מרשות הרבים יניח אתת החנוכיה בחלון או במרפסת הפונים לרשות הרבים שכן יש כאן פירסומא ניסא
ואין לו חצר או חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים

 

יניח את החנוכיה בתוך הבית מיד בכניסת הבית משמאל הנכנס שכן יהיה עטוף במצוות, מזוזה מימין וחנוכיה משמאל

 

 

אדם הגר בבית קומות ודירת ביתו מתחת לגובה 9.6 מ' מקרקע הבלוק ו.. היכן ימקם את החנוכיה
ויש לו חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים ורואים את החנוכיה יניח את החנוכיה בחלון או במרפסת הפונים לרשות הרבים שכן יש כאן פירסומא ניסא
ואין לו חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים יניח את החנוכיה בתוך הבית מיד בכניסת הבית משמאל הנכנס שכן יהיה עטוף במצוות מזוזה מימין וחנוכיה משמאל

 

 

אדם הגר בבית קומות ודירת ביתו מעל  לגובה  9.6 מ' מקרקע הבלוק ו.. היכן ימקם את החנוכיה
ויש לו חלון או מרפסת הפונים לרשות הרבים אם יש בלוקים סמוכים הרואים את החנוכיה, כגון שהם בלוקים צמודים, אפילו אם החלון גבוה מעל 9.6 מ' יניח את החנוכיה בחלון או במרפסת הפונים לרשות הרבים שכן יש כאן פירסומא ניסא
ואין לו חלון הפונים לרשות הרבים או שיש לו חלון אך אין מי שיראה את החנוכיה שכן החלון נסתר, או גבוה מאוד ואין בלוק ממול יניח את החנוכיה בתוך הבית מיד בכניסת הבית משמאל הנכנס שכן יהיה עטוף במצוות מזוזה מימין וחנוכיה משמאל

 

  • כל מי שמניח את נרות חנוכה בפתח הבית בפנים סמוך לדלת מצד שמאל, ויש חשש שהילדים יפילו את החנוכיה מותר למקם את החנוכיה במקום אחר יותר בטוח בבית
  • יש הנוהגים להניח את החנוכיה תמיד בפתח הבית משמאל הנכנס אעפ"י שיכול לפרסם הנר לרבים בחוץ (כגון שיש לו חצר או חלון או מרפסת הפונה לרשות הרבים) וכן נוהגים אף גדולים וטובים להניח לכתחילה את החנוכיה בבית
  • יש מי שכתב שהדלקת נרות חנוכה צריכה להעשות רק בפנים הבית, אך אין דבריו נכונים להלכה
  • אדם הרוצה להניח את נרות חנוכה בחצר, במרפסת או בחלון (לפרסם את הנס) ויש חשש שיכבו הנרות, צריך שיניח את נרות החנוכה בפנס מזכוכית שכן אם יניחם במקום שיש חשש שיכבו לא יצא ידי חובת הדלקת נרות חנוכה (ויתבאר עוד בהמשך)

 

 

מיקום גובה נרות החנוכיה  

  • לאחר שלמדנו לעיל היכן ממקמים את החנוכיה אם בחצר או בחלון או בבית, צריך לברר מה מיקום גובה נרות החנוכיה ביחס לגובה ריצוף הבית
  • מיקום גובה נרות חנוכה, היינו שלהבת הנרות, הוא כך:

 

–  לכתחילה מצוה מהמובחר –  כשמניח בביתו או ברשות הרבים: יניח הנרות בין ג' טפחים לי' טפחים

היינו בין 32-80 ס"מ

במקום שיש פירסומי ניסא ומניח החנוכיה על חלון גבוה או במרפסת   

הפונה לרבים: מותר לכתחילה להניח החנוכיה בגובה מעל י' טפחים

היינו מעל 80 ס"מ

 

–  מעיקר הדין: במקום שמניח בבית ואין פירסומי ניסא, אם הניח מעל י' טפחים כשרה

 

 פסול: אם הניח הנרות (היינו השלהבת) מתחת לג' טפחים פסול

ויחזור וידליק בלי ברכה לאחר שימקם את החנוכיה כראוי

  • אדם הגר בדירת קרקע ומניח את החנוכיה ברשות הרבים לקיים פירסומיא ניסא או אדם הגר בקומות ומניח החנוכיה במרפסת או בחלון הפונה לרשות הרבים, יכול להניח את החנוכיה לכתחילה בחלון או במרפסת הפונה לרשות הרבים אף על פי שלא מניח את הנרות בתוך י' טפחים מרצפת הבית שכן עדיף לקיים פירסומי ניסא לרבים (כפי שהתבאר)
  • אם הניח נרות חנוכה על הרצפה אך השלהבת של הנרות מעל גובה ג' טפחים, יצא ידי חובה
  • אדם שהניח נרות חנוכה (היינו שלהבת הנרות) מעל עשרים אמה (9.60מ') לא יצא ידי חובה ויכבה הנרות ינמיך את החנוכיה ויחזור וידליק רק שלא יברך על הנרות שוב

 

 

מיקום נרות בחנוכיה ואופן הדלקת נרות חנוכה

  • הקדמה:  – ההסבר להלן הוא לאדם העומד מול החנוכיה

– ההסבר להלן הוא לנרות החיוב ולנרות ההידור בלבד אך לא למיקום נר "השמש"

– מיקום נר "השמש" הוא לפי החנוכיה  – יש שממוקם באמצע החנוכיה למעלה מהנרות

– יש שממוקם בצד ימין של החנוכיה למעלה מהנרות

– יש שממוקם בצד שמאל של החנוכיה למעלה מהנרות

– ניתן להדליק את נרות החיוב או ההידור ע"י השמש, נר אחר או גפרור

  • אופן סידור הנרות בחנוכיה והדלקתם:

 

–  בלילה הראשון: יניח את הנר בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש)

יברך את כל שלושת הברכות ומיד ידליק את הנר הראשון (ואח"כ את השמש)

 

–  בלילה השני: יניח את שתי הנרות בצד ימין של החנוכיה (ואת השמש במקום המיועד לשמש)

יברך את שתי הברכות ומיד ידליק את הנרות מצד שמאל לצד ימין (ואח"כ את השמש)

   

    – בלילה השלישי והלאה וכן בכל יום עד היום השמיני: ימקם את הנרות בצד ימין של החנוכיה

                                                                                              יברך ומיד ידליק הנרות מצד שמאל לצד ימין

(ורק אח"כ ידליק את השמש או יניחנו במקומו)

 

 

ברכות ההדלקה

  • איזה ברכות מברכים בהדלקת נרות חנוכה

–  בלילה הראשון: 3 ברכות:  1. ".. להדליק נר חנוכה"

2."..שעשה ניסים לאבותינו.."

3."..שהחיינו.."

 

בשאר לילות:2 ברכות: 1."..להדליק נר חנוכה"

2."..שעשה ניסים לאבותינו.."

  • נוסח הברכה הראשונה הוא כך: "להדליק נר חנוכה", אדם שבירך "להדליק נר של חנוכה" יצא ידי חובה בדיעבד
  • את כול הברכות יאמר קודם ההדלקה ורק לאחר שסיים לברך ידליק את נרות החנוכה,

שכן הכלל הוא: "כל המצוות כולן מברך ועובר לעשייתן"

  • מיד עם סיום הברכות ידליק הנרות מיד ולא ידבר או ימתין כלל, אמנם אדם הצריך שיביאו לו גפרור רשאי לרמוז שיביאו לו גפרור ואפילו אם כבר הפסיק בדיבור יצא ידי חובה בדיעבד שכן דיבור זה הוא  צורך המצוה ולא מהווה כהפסק בין הברכה להדלקה
  • מה שאסור להפסיק בדיבור בין הברכה להדלקה הוא דווקא שלא הדליק את הנר הראשון, אך אם הדליק את הנר הראשון ורוצה לבקש גפרור או דבר שהוא צורך ההדלקה רשאי אפילו לכתחילה
  • מיד עם סיום הדלקת הנר הראשון יאמר את הנוסח "הנרות הללו אנו מדליקין.." ותוך כדי אמירה ידליק את נרות ההידור
  • אחר הדלקת כל נרות חנוכה, מנהג טוב לומר מזמור תהילים: "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.."
  • אדם ששכח לברך ברכת שהחיינו בלילה הראשון :

אם נזכר תוך כדי חצי שעה מזמן ההדלקה : יברך מיד שהחיינו

אם נזכר לאחר חצי שעה מזמן ההדלקה: יברך למחרת בעת הדלקת הנרות, ברכת שהחיינו

  • אדם שלא היה בלילה הראשון של חנוכה בביתו ואישתו הדליקה נרות חנוכה עם כל הברכות כולל ברכת שהחיינו, ובא להדליק נרות חנוכה ביום השני, יכול לברך ברכת שהחיינו גם ביום השני
  • אדם ששכח לברך את כול הברכות על נרות חנוכה, בדיעבד יצא ידי חובה ואין צורך לחזור ולברך. שכן הכלל הוא, "שברכות אינן מעכבות"

 

 

אסור להשתמש לאורה

  • אסור להשתמש לאור נרות חנוכה ואפילו תשמיש ארעי כגון: לבדוק כסף או לבדוק דבר אחר לאור הנרות, וסיבת האיסור כדי שלא יהיו המצוות בזויות עליו
  • מה שאסור להשתמש לאור נרות חנוכה היינו בין מנר החיוב ובין מנרות ההדור
  • בגלל איסור זה תיקנו חז"ל להניח "נר שמש" בחנוכיה, כך שאם קרה ואדם נהנה מנרות חנוכה, יוצא אינו נהנה מנרות חנוכה אלא מנר השמש, ומותר להנות ולהשתמש בנר זה לכל דבר הרשות
  • המנהג להניח את נר השמש גבוה יותר מנרות המצווה
  • אם אין אפשרות להניח את נר השמש גבוה יותר, יניחהו רחוק מעט מנרות המצווה, כדי שיהיה ניכר שאינו נר מצווה
  • הזמן שאסור להנות ולהשתמש בנרות חנוכה הוא למשך חצי שעה בלבד מזמן הדלקתם, שכן לאחר שעבר זמן זה אדם כבר יצא ידי חובת הדלקת נר חנוכה ומותר לו להנות מכאן והלאה מנר חנוכה
  • וכן לאחר שעבר זמן של חצי שעה משעת הדלקת הנרות וכבר יצא ידי חובת הדלקת נר חנוכה, יכול לכבות את החנוכיה אם רוצה או אם יש צורך בדבר
  • מה שאסור להשתמש בנרות חנוכה היינו תשמיש ממשי, אך מותר ללכת בבית לאור הנרות, אעפ"י שמה שמאפשר לו ללכת בבית ולראות הם נרות המצווה
  • אסור להדליק נרות חנוכה מנר לנר ע"י אמצעי, היינו: אם קרה וכבה אחד הנרות שבחנוכיה, ורוצה לקחת גפרור ולהדליקו עם נר דולק שבחנוכיה ואז להדליק עם גפרור זה את הנר הכבוי, הדבר אסור שכן נהנה מנר חנוכה לדבר הרשות (היינו להדליק גפרור)

 

 

הדלקה עושה מצווה

  • הלכה ידועה היא "שהדלקה עושה מצווה", היינו: בשעה שאדם הדליק את הנרות קיים מיד את מצוות הדלקת נר חנוכה ואפילו כבו הנרות מיד לאחר הדלקתו – יצא ידי חובה
  • אמנם צריך שהדלקת הנרות תעשה כראוי ולכן:

קודם הדלקה צריך לוודא שיש את כול התנאים שיכשירו את ההדלקה והם:

  1. החנוכיה ממוקמת במקום הראוי לצאת ידי חובה
  2. שיש שמן בשיעור הראוי, (היינו כמות שמן לחצי שעה)
  • לכן קודם הדלקת נרות חנוכה צריך למקם את החנוכיה במקום הראוי לה ורק אז ידליק הנרות, שכן אם לא יניח החנוכיה במקום הראוי להנחת נרות חנוכה וידליקה שם, לא יועיל לו לאחר מכן לקחת את החנוכיה כפי שהיא דולקת ולהניחה במקום הראוי, שכן הדלקה עושה מצווה ומה יועיל לקחת החנוכיה ולהניחה במקום הראוי שהרי צריך להדליקה שוב
  • וכן מי שמדליק את החנוכיה ולא היה באחד הנרות כמות שמן של חצי שעה, לא יועיל אם יוסיף עכשיו שמן על הנרות הדולקים שכן הדלקה עושה מצווה ובשעת ההדלקה לא הייתה החנוכיה כשרה
  • אדם שהדליק נר חנוכה ולא היה בו כמות שמן כדי שידלק חצי שעה, אינו יוצא ידי חובה ולכן צריך לכבות את החנוכיה ולהוסיף שמן כראוי ולהדליק שוב אך לא יברך על הדלקה זו
  • אדם שהניח את החנוכיה במקום שלא מצויה רוח שאמורה לכבות את הנרות והדליק את החנוכיה כראוי ולאחר דקה או פחות נשבה רוח וכיבתה את הנרות, אדם זה יצא ידי חובה ואינו חייב לחזור ולהדליק את החנוכיה שוב, שכן ההלכה היא "שהדלקה עושה מצווה" וכבר יצא ידי חובת נר חנוכה, אמנם אם רוצה לחזור ולהדליקה שוב, לא יברך על הדלקה זו
  • אמנם אם העמיד את הנרות במקום שהרוח מצויה והיה צפוי שהרוח תכבה את הנרות, אם הדליק שם את החנוכיה וכבו הנרות, לא יצא ידי חובה וחייב לחזור ולהדליק את החנוכיה, אך גם כאן לא יברך על הדלקה זו
  • אדם שהדליק נרות חנוכה בערב שבת ויצא לבית כנסת ובחזרתו מבית הכנסת מצא שהחנוכיה כבויה – יצא ידי חובת נר חנוכה אפילו אם קרה שמיד בצאתו מהבית כבתה החנוכיה ולא דלקה אפילו 5 דקות מזמן ההדלקה, שכן הדלקה עושה מצווה ומיד יצא ידי חובת נר חנוכה (אמנם בערב שבת צריך לתת בנרות כמות שמן או שעווה גדולה יותר כפי שיבואר מיד)

 

 

הדלקת נרות בערב שבת

  • ביארנו לעיל שצריך שיהיה בנרות חנוכה כמות שמן שידלקו חצי שעה אחרי צאת הכוכבים
  • ולכן בערב שבת שמדליקים נרות חנוכה הרבה לפני צאת הכוכבים צריך לתת כמות שמן בנרות או שעווה שיספיקו לדלוק מכניסת שבת עד חצי שעה אחרי את הכוכבים, משך זמן זה הוא בערך שעה ורבע
  • ולכן יקפיד אדם לשים בנרות חנוכה בערב שבת כמות שמן או שעווה שידלקו מעל שעה ורבע
  • בערב שבת שצריך להדליק גם נרות חנוכה וגם נרות שבת

–  לכתחילה: ידליק הבעל נרות חנוכה ואח"כ תדליק האישה נרות שבת (וגם אלמנה תדליק כן )

–  בדיעבד: אם הדליקה האישה נרות שבת תחילה, יכול הבעל להדליק נרות חנוכה

  • איש או אישה המתגוררים לבד, אם הדליקו בטעות נרות שבת תחילה ולא קיבלו שבת בהדלקת נרות שבת יכולים להדליק אח"כ נרות חנוכה
  • אישה מבנות אשכנז הרגילה לקבל על עצמה שבת בהדלקת נרות שבת, שהדליקה בטעות נרות שבת קודם נרות חנוכה, אינה יכולה שוב להדליק נרות חנוכה, וכן יש מחלוקת פוסקים אם יכולה למנות שליח שידליק לה נרות חנוכה, אך אם בעלה בבית ידליק הוא נרות חנוכה שאין קבלת שבת של האישה קשורה אליו
  • בערב שבת נכון להתפלל מנחה מוקדמת קודם הדלקת נרות חנוכה, אמנם אם אין מניין מוקדם ידליק נרות חנוכה כרגיל ואח"כ ילך לבית הכנסת לתפילת מנחה
  • אדם שלא יכול להשיג נר חנוכה ונר שבת יחד, אלא יש לו רק נר אחד בלבד, ידליק נר שבת משום שלום ביתו
  • מי שיש לו רק שתי נרות בלבד, ידליק נר אחד לשבת ונר אחד לחנוכה

 

 

הדלקת נרות במוצאי שבת

  • במוצאי שבת שצריך לעשות הבדלה ולהדליק נר חנוכה, יעשה הבדלה ואח"כ ידליק נרות חנוכה
  • גם אותם המוציאים שבת כשיטת רבינו תם, יבדילו כרגיל בזמן רבינו תם ואח"כ ידליקו נרות חנוכה

 

 

הדלקת נרות בבית הכנסת

  • תיקנו חכמים להדליק נר חנוכה גם בבית הכנסת (אעפ"י שכולם מדליקים בבית), 2 סיבות עיקריות לתקנה זו:
  1. להוציא ידי חובת הדלקת נר חנוכה, אדם שאין נר חנוכה וגם לא מדליקים עליו נר חנוכה
  2. פירסום הנס ברבים
  • אין מדליקים נרות חנוכה בבית הכנסת אלא אם יש מניין (עשרה אנשים), משום שפרסום הנס בבית הכנסת לא שייך בפחות מעשרה
  • גם נשים וילדים שהגיעו לחינוך יכולים להצטרף לעשרה בבית הכנסת
  • אם אין עדיין עשרה אנשים בבית הכנסת אין לברך על הדלקת נרות חנוכה, אך אם ידוע שאמורים להגיע עשרה בהמשך התפילה, ניתן להדליק נרות חנוכה בברכה
  • אעפ"י שאת נרות החנוכה שמדליקים בבית, מדליקים אותם מיד בצאת הכוכבים ולא לפני, את הדלקת הנרות בבית נכנסת ניתן להדליק מיד אחרי השקיעה בין מנחה לערבית, (ואין צורך להמתין עד צאת הכוכבים), סיבת הדבר הוא שאין לעכב את הציבור לאחר תפילת ערבית ואם נעכב יש חשש שלא ישארו אנשים בבית הכנסת וממילא לא יהיה פירסום הנס, ולכן ניתן להדליק בבית הכנסת מיד אחרי השקיעה
  • אעפ"י שבנרות חנוכה שמדליקים בבית צריך לתת שמן שידלוק חצי שעה, בנרות שבבית הכנסת אין צורך לתת כמות שמן שיספיק לחצי שעה אלא די לתת כמות שמן שיספיק מההדלקה עד אחרי תפילת הערבית
  • כשהציבור סיים תפילת ערבית ניתן לכבות מיד את הנרות, אמנם נכון להחמיר שלא לכבותם חצי שעה אחרי צאת הכוכבים, אם אין חשש סכנה לדליקה וכדומה
  • את החנוכיה שבבית הכנסת מניחים על שולחן לימין ארון הקודש וכן נוהגים להניח החנוכיה במקום גבוה לפרסם את הנס
  • יש נוהגים שרב בית הכנסת הוא שמדליק הנרות ויש נוהגים ששליח הציבור או שמש בית הכנסת מדליקם
  • בית כנסת שהדליקו בה נר חנוכה אין הציבור יוצא ידי חובה בהדלקה זו ואף מי שהדליק לא יוצא ידי חובה, ולכן צריכים כל הציבור להדליק נר חנוכה בברכה כשמגיעים לביתם
  • אעפ"י שאדם שבירך בבית הכנסת אינו יוצא חובת נר חנוכה וחייב לחזור ולהדליק נרות חנוכה בביתו, יש הבדל אם הוא נשוי או רווק לעניין הברכות שיברך בבית, ולכן:

 

1.אדם שבירך בבית הכנסת ביום הראשון ג' ברכות :"להדליק..", "שהחיינו..",  "שעה ניסים.."

 

אם הוא נשוי ויש לו אנשים בבית שצריך להוציא אותם ידי חובה: יברך שוב את שלושת הברכות

אם הוא רווק ואין לו את מי להוציא ידי חובה: יברך רק "להדליק נר חנוכה" (שכן כבר בירך

"שהחיינו" ו"שעשה ניסים")

 

2.אדם שבירך בבית הכנסת ביום השני או בשאר הימים ב' ברכות: "להדליק" "שעשה ניסים"

 

אם הוא נשוי ויש לו אנשים בבית שצריך להוציא אותם ידי חובה: יברך שוב את שתי הברכות

אם הוא רווק ואין לו את מי להוציא ידי חובה: יברך רק "להדליק נר חנוכה" (שכן כבר בירך

"שעשה ניסים")

  • נוהגים להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אף בשחרית,(כמובן בלי ברכה)
  • בית כנסת המדליקים חנוכיה מחשמל לפירסום הנס, אין להם לברך עליה כלל
  • גם בכותל המערבי נוהגים להדליק נרות חנוכה בשקיעה בין מנחה לערבית

 

 

הדלקת נרות חנוכה במסיבות כנסים וארועים

  • הרוצים להדליק נרות חנוכה בברכה בארועים בכנסים ובמסיבות הנערכות באולמות יש להם על מי שיסמוכו שכן שיש כאן פירסומי ניסא ברבים (ואם יכולים טוב שיתפללו שם ערבית)

 

 

עשיית מלאכה בזמן שהנרות דולקים

  • נוהגות הנשים שלא לעשות מלאכה בזמן שנרות חנוכה דולקים המשך חצי שעה מזמן הדלקתם
  • מלאכות האסורות בחצי שעה היינו תפירה, סריגה וכדומה אך מותר לבשל או לאפות וכל צורכי אוכל נפש

 

 

ברכה על ראיית נרות חנוכה

  • משום חביבות מצות הנס שנעשה תיקנו חז"ל שניתן לברך על ראיית נרות חנוכה
  • אמנם אדם הרוצה לברך ברכה זו אינו יכול לברך אלא אם  כן יתמלאו ד' תנאים כולם, והם:

1.שלא הדליק נר חנוכה באותו היום

  1. שאינו עתיד להדליק נר חנוכה באותו היום
  2. שאין מדליקים עליו נר חנוכה

4.שמברך ברכה זו בתוך חצי שעה משעת הדלקת הנרות (שהוא זמן חיובם)

  • אם התקיימו כל התנאים כולם יכול לברך כך:

 

אם נמצא בלילה הראשון: מברך שתי ברכות 1. "שעשה ניסים"

  1. "שהחיינו"

 

אם נמצא בשאר הלילות: מברך ברכה אחת: 1. "שעשה ניסים"

  • אם חסר אפילו רק אחד מהתנאים שצויינו אינו יכול לברך ברכה זו
  • אדם המברך בראיית נרות חנוכה אסור לו לברך ברכת "להדליק נרות חנוכה" שכן אינו מדליק נרות חנוכה אלא רואה את נרות החנוכה
  • אדם המסופק אם הנרות שרואה הם בתוך חצי שעה מהדלקתם אין לו לברך משום ספק ברכות להקל
  • אף אם רואה נרות חנוכה של בית הכנסת (והתקיימו כל התנאים לעיל) יכול לברך כשרואה נרות אלו

 

 

מה דין השמן שנותר מנרות

  • אדם שהדליק נרות חנוכה ביום השמיני וכבו הנרות בתוך חצי שעה להדלקתם ונשאר שמן בנרות

צריך לעשות לשמן זה מדורה ולשורפו שכן שמן זה הוקצה למצוותו

  • אך אם הנרות של היום השמיני דלקו יותר מחצי שעה, ואז כבו ונשאר שמן בנרות, אפשר לזורקו או לעשות בו מה שרוצים שכן לאחר שעברה חצי שעה מזמן ההדלקה הסתיימה מצוות נר חנוכה והשמן שנשאר מותר, (ורק אם לא עבר חצי שעה מזמן ההדלקה אסור להנות משמן זה וצריך לשורפו)

 

 

מתי יש חשד שמא אדם לא הדליק נר חנוכה

  • בימי הגמרא אדם שהיה לו 2 פתחים לבית אחד היה חייב להדליק בשניהם נרות חנוכיה שלא יחשדוהו שלא הדליק נרות חנוכה כלל
  • אמנם בימינו אין נוהג דין זה ולכן אדם שיש לו 2 פתחים לבית אחד, מדליק רק בפתח אחד ואין צריך להדליק בפתח השני

 

 

מי קודם תפילת ערבית או נר חנוכה

  • אדם שהגיע מאוחר לביתו ולא התפלל ערבית וגם לא הדליק נרות חנוכה יתפלל ערבית ואח"כ ידליק נרות חנוכה שכן תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם (תפילת ערבית תדירה יותר מהדלקת נרות חנוכה)

 

 

שכח ולא הדליק יום אחד

  • אדם ששכח להדליק נר חנוכה באחד מימי חנוכה, כגון: ששכח להדליק ביום שני, אין לו תשלומין ולכן למחרת מדליק מספר נרות כפי היום שנמצא בו (אם יום שלישי שלוש נרות) ולא ידליק יותר נרות

 

 

אדם שאין לו חנוכיה

  • לכתחילה : צריך להניח את נרות החנוכה בכלי (היינו בחנוכיה)
  • בדיעבד: מי שאין לו חנוכיה (כגון שהיה מחוץ לבית ואינו יכול להשיג חנוכיה) יכול להניח הנרות ישירות  על שולחן ,שיש, כסא וכדומה בלי חנוכיה

 

 

 

                                            חג שמח

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *