סליחות – בן אדם מה לך נרדם

סליחות – בן אדם מה לך נרדם

מנהג ישראל קדושים לקום ולאמר סליחות מי בחצות לילה ומי בעלות השחר, מראש חודש אלול ועד יום הכפורים, משום שימים אלו הם ימי רחמים ורצון לעם ישראל, כיון שלאחר שחטאו ישראל בחטא העגל ומשה רבינו שבר את הלוחות הראשונים ביז' בתמוז, עלה משה רבינו לבקש רחמים על עם ישראל, ואמר לו הקב"ה שיעלה למרום להביא לוחות שניים, ועלה משה בראש חודש אלול עד יום הכיפורים (ארבעים יום) שבו נתרצה הקב"ה ואמר לו "סלחתי כדברך", אשר על כן נקבע יום הכיפורים כיום מחילה וכפרה, וכל ימי אלול לסליחות ותחנונים כנגד ארבעים יום שריצה משה רבינו לפני הקב"ה. רבותינו נתנו סימנים ורמזים לחודש "אלול" שהם ראשי תיבות של "אני לדודי ודוד לי", שזה רומז על התפילה והתחנונים שעל ידם מתקרב ומתחבר האדם לבורא עולם. פסוק נוסף "ומל ה' אלוקיך את לבבך ואת לבב זרעך, שזה רומז על התשובה מן המעשים הלא טובים שאדם עשה כל ימות השנה, בבחינת "סור מרע ועשה טוב", ובכך מתרצה האדם לפני הקב"ה. פסוק נוסף – "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים", שזה רומז על הצדקה והחסד שעל ידם צובר האדם זכויות ליום הדין ומידה כנגד מידה כשם שהוא מרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים ומוציאים אותו זכאי בדין, וזהו שאמרו "תשובה, תפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה", וברוך השם בכל שנה אנו רואים המון אנשים ונשים מכל הרמות והחוגים שבאים בחצות לילה לומר סליחות ושואגים מקרב ליבם "שמע ישראל", ו"השם הוא האלוקים", כמו במעמד הנשגב של אליהו הנביא בהר הכרמל, אין זאת כי אם רצון של כח יהודי להתחבר ולהתקרב להשם יתברך, כל אחד ומידתו, בבחינת "ואני קירבת אלוקים לי טוב".

האפשרות לאדם לעשות תשובה על מעשיו הרעים הרי היא מן החסדים והטובות הגדולים שעושה הקב"ה עם בריותיו, מה שלא נמצא אצל שופט בשר ודם, אדם שחטא ועבר על החוק הרי גם אם יתנצל ויבקש אלף סליחות לא יועיל לו, ואף יקבל עונש וקנס. אין הדבר כן אצל הקב"ה יוצר האדם כפי שאמר דוד המלך בתהילים "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", במה הוא טוב? בזה שהוא פותח ומורה לחוטא דרך תשובה כי אין הקב"ה חפץ במיתת רשע, אלא בשוב רשע מדרכו ושב ורפא לו.
ולא בכדי אמרו רבותינו במסכת תענית "לא היו ימים טובים לישראל כיום הכפורים, למרות היותו יום מרטיט ומלא בתחנונים, אע"פ כן במרכז תפילת כל נדרי מברכים ברכת שהחיינו, שאף שאינו משלושת הרגלים אין לך יום שמח כזה שבו אפשר להתכפר ולהתנקות מכל החטים, וזהו שאמרה התורה "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאותיכם לפני השם תטהרו", אם אנו מבקשים כפרה וסליחה מאת הקב"ה שומה? עלינו להטהר מלמטה, ולב יודע מרת נפשו, כל אדם יודע במה הוא לוקה בחסר, אשר על כן אנו מתוודים שהוא אחד מהתנאים לתשובה – אם אדם אינו מתוודה על העבר אינו יכול לקבל על עצמו קבלות טובות לעתיד.

בזמנו של הרמב"ם היה אחד "חכם" בעיניו שטען שלא מתאים לו הוידוי כי מעולם הוא לא "גנב" וכו', עד שקרא לו הרמב"ם והוכיח איך כל מילה בוידוי שייכת לכל אדם קטן כגדול, חכם ופשוט, כנה? פעמים אדם גונב דעתו של חברו, בתור בבנק, ומשתמש בחפץ חברו בלא רשות, וטועם בחנות או בבסטה בלא לקבל רשות, כל זה הם גניבה וגזילה, רק שאדם אינו שם על ליבו דברים אלו.

וכשאדם משתמש בחיים שנותן לו הקב"ה, בעוה"ז? למרוד במי שנתן לו חיים זו לא בגידה? וכן על זה הדרך, כל אדם ימצא בנוסח הוידוי דברים שהוא צריך לתקנם ולשוב אל השם יתברך, וכפי שנאמר "קחו עמכם דברים ושובו אל ה'", ע"י מעשים טובים אל הקב"ה.
חודש טוב ומבורך לכל בית ישראל ושנה טובה, שנתבשר בה בשורות טובות אמן.

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *