הרב יפתח סופר – פרשת בא (וידאו ומאמרים)

הרב יפתח סופר – פרשת בא (וידאו ומאמרים)

אתה לא לבד

 

(פ"י פ"ט)
ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה וגו'.

הקב"ה אומר למשה אל תדאג אתה לא הולך לבד אלא אני בא אתך לכן אמר לו בא אל פרעה. ובא זה גימטריא שלושה זה רמז לג' המכות שנשארו. וכן ראשי תיבות בכורות ארבה ואילו חושך אפילו ברמז לא רואים אותה מרוב חושך.

ממה אתה מתלהב

 

(פ"י פ"ב)
ולמען תספר באזני בנך ובן בנך וגו'.

יש לשאול למה כתוב באזני בנך היה צריך לומר ולמען תספר לבנך? אלא שכאן הקב"ה רוצה שנספר את הדבר לא כדי לצאת ידי חובה אלא, נדאג שזה יכנס לאזנים של הבן ולא יצא לעולם, וממילא אם תספר יפה לבנך תהיה בטוח שגם הוא יספר את זה לבן שלו. וכן מה שהתורה אמרה ולמען 'תספר', ולא למען 'תלמד' או 'תשנן'. שהקב"ה רצה לרמוז לנו שאם אתה רוצה שהבן שלך יבין את דבריך וישמח לשמוע תעביר את זה בצורה סיפורית ולא בפילסופיות או בפלפולים, שלא רק שהבן לא יבין אלא הוא עלול למאוס בזה ח"ו. ומי לנו גדול מהמגיד מדובנא רבי יעקב שהיה גדול הדרשנים ויותר מחצי דרשה היה רק סיפורים ומשלים. וכן הבן איש חי כתב שאדם שדורש צריך שיהא שליש סיפורים שליש אגדות ושליש הלכות. וכך היה דורש רבי מאיר בעל הנס, ולאפוקי מדרשנים שחושבים שסיפורים זה דברים בטלים הס מלהזכיר.
ומעשה בבחור בן תורה שיצא קצת מדרך ה' והתחיל לזלזל במילי דקדושה, וכששאלו אותו מה קרה לך הרי אביך אברך שיושב ולומד כל היום תורה וחינך אותך על כך מה ראית כי עשית את הדבר הזה? ויען הבחור ויאמר כשאבא היה חוזר מהכולל ושאלתי אותו, אבא איך היה בכולל, היה אומר כרגיל, כמו כל יום. ואם הוא היה אומר איזה דברי תורה לא ראיתי כל כך שמחה בדבריו.
ולעומת זאת כשהיה חוזר מאיזה חתונה חצי שעה מספר בהתלהבות איך היה השניצל והריקודים, ועל ההכנות שלפני החתונה אין מה לדבר. וכן כשהיה חוזר מטיול בים וכדומה איזה התלהבות לפני ואחרי. אמרתי כנראה, שהעולם הזה יותר מעניין עד כאן. ולכן אדם שרוצה שבניו ובנותיו יאזינו בקשב רב לדבריו יתבל את דבריו במשלים. ויגיד את הדברים בשמחה ובחשק רב. ועיין בספר זכרון הדסה לרב הגאון הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל שכתב, מעולם לא ראיתי בחור שלמד בחשק, ונחלש בעבודת ה', ע"כ.

מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך

 

(פ"י פ"ח)
ויושב את משה ואת אהרון אל פרעה וגו' מי ומי ההולכים, ע"כ.

מר עוקבא לפני שנפטר, ביקש ממנו הבן שלו שיסדר לו איזה מישרה חשובה בישיבה אמר לו אביו מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך וזה גם נרמז בפסוק מי ומי ההולכים, מי ומי שזה ראשי תיבות מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך הם ההולכים זה מה שיוליך אותך למעלה הגבוהה או לתהום, הכל לפי מעשיך והמילה קשרים זה אותיות שקרים, שהרי יוסף הצדיק היה עבד והחוק במצרים אומר שעבד אסור לו ללבוש בגדי שרים וכ"ש שלא למלוך אבל בורא עולם ראה את מעשיו הנפלאים של יוסף ועשה אותו מלך.

מה זה חושך אמיתי

 

(פ"י פכ"ג)
לא ראו איש את אחיו וגו', ע"כ.

כשאח לא רואה ולא איכפת לו מאח שלו אין לך חושך גדול מזה, ולא רק בעניני גשמיות אלא גם בענינים רוחניים, שכתוב בזוהר הקדוש אם בן אדם היה יודע מה זה לקרב יהודי אחד לאבינו שבשמים היה רודף אחריו כרודף אחר החיים. זאת אומרת אם נקח בן אדם שחולה במחלה קשה וימיו ספורים ואומרים לו שיש רופא מסויים שיכול לרפאות אותו אבל הרופא הזה נמצא בסוף העולם וגם זה עולה הרבה כסף ויצטרך למכור את ביתו ומכוניתו ולהיכנס לחובות האם הוא יסע או לא? התשובה ודאי שכן. כי זה לרדוף אחר החיים כי כל אדם נורמלי רוצה לחיות.
וכל אחד ישאל את עצמו מה אני עושה כדי שאח שלי יחזור בתשובה או כדי שהבן שלי יחזור בתשובה האם אני משקיע בהם כמו שאני משקיע בחיים שלי, והגמ' מספרת על רב יוסף שישב בתענית ארבעים יום והראו לו בחלום לא ימושו מפיך, וישב עוד ארבעים יום בתענית והראו לו שוב לא ימושו מפיך ומפי זרעך, וישב עוד מאה יום והראו לו בחלום לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך עי"ש ורב יוסף ודאי ששלח את בניו לתלמוד תורה הכי טוב אבל הוא הבין שזה לא מספיק והחל בתעניות נוראות.
וכן רבי מאיר אבוחצירא זיע"א סיפר עליו הרב בניהו שמואלי שליט"א שכל יום היה מוריד כוס דמעות כדי שבניו יצאו גדולי תורה הלא הם מגדולי הדור רבי דוד מנהריה ורבי אלעזר מבאר שבע, ומי לנו גדול מהרב אלבז שליט"א שמכתת רגליו מעיר לעיר ומכפר לכפר לקרב יהודים לאבינו שבשמים. וכמו שהחושך הגדול זה כשיהודי לא רואה ולא איכפת לו מאחיו, ממילא האור הכי גדול זה שיהודי מתעניין ושואל על אחיו, ויש איזה אברך מצפת שחזר בתשובה משבת אירוח בישיבת אור החיים ואמר שהדבר שמשאיר אצלו רושם רב זה החיבוק שחיבקו הרב אלבז.

 

(פ"י פכ"ה)
ויאמר משה גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות ועשינו לה' אלוקינו.

כתב המסילת ישרים שפרעה זה דוגמת היצר הרע שאומר לאדם לא צריך לעשות את כל המצוות כמו שאמר פרעה למשה תשאיר את הנשים, ותלכו רק הגברים, או תשאיר רק את הצאן. וע"ז עונה לו משה רבינו לא רק שלא נוותר לך על שום דבר אלא אתה גם תתן בידינו ר"ל שהאדם לא רק שלא צריך לוותר ליצה"ר על שום מצוה אלא גם לקחת ממנו דהיינו לראות איך האחרים עושים עבירות וללמוד מהם לעשות כך את המצוות.

 

(פי"א פ"ז)
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו וגו' ע"כ.

אמרו חז"ל כל המדבר לשון הרע ראוי להשליכו לכלבים. והסביר המהר"ל מפראג, כיון שהקב"ה אמר לכלבים לשתוק בדיוק בשעה שהם רגילים לנבוח ולצעוק כמו שהגמ' בברכות אומרת משמרה שניה כלבים צועקים. ועם כל זה כיון שה' יתברך אמר להם לשתוק הם שתקו למרות שאין להם ג"ע על זה ולא גהינם אם ינבחו ק"ו לאדם שהקב"ה ציוה עליו בתורה לא תלך רכיל בעמיך ואם אינו עושה כן אומר המהר"ל ראוי להשליכו לכלבים שהרי הם שתקו והוא לא שתק.

השעון המעורר

 

[פי"ב פי"ז] ושמרתם את המצות וגו'.

אמרו חז"ל שלומדים מכאן גם את הענין של ושמרתם את המצוות דהיינו מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה אל תביא את המצוה לידי חימוץ אלא מיד תעשינה וכמו שהגמ' בפסחים אומרת (סד.) שצריך שיהיו שלש כתות בהקרבת קרבן פסח שנאמר קהל עדת ישראל. והכת השלישית נקראת כת עצלנים ומקשה על זה הגמ' שהרי חייב שיהיו ג' כיתות למה לקרא להם כת עצלנים? עונה הגמ' כיון שהם היו צריכים להתאמץ להיות מהכתות הראשונות ועצלותם היא שגרמה להם להיות בכת השלישית.
וכן לענינינו כשיש כמה מנינים לתפילת שחרית, מזה נלמד כמה צריך להשתדל להיות במנינים המוקדמים ולא המאוחרים, והרב שך זצ"ל פעמיים בכל ימי חייו קרא ק"ש לא בזמן המגן אברהם אלא לפי הגר"א ומי שראה אותו בפעם הראשונה חשב שקרה לו אסון כבד מרוב שנצטער על זה ובפעם השניה כשהרב הבין שהוא הפסיד את הזמן לפי המ"א הוא פשוט התעלף. ושמא נאמר שהוא ישן יותר מדי זה ודאי שלא, שידוע שהרב היה לומד עד שעה 2:00 לפנות בוקר זה היה הסדר שלו אלא שהרבה פעמים הוא ראה שכבר ארבע בבוקר או אפילו יותר מרוב שקידתו בלימוד. ולכן הוא קנה שעון מעורר שיצלצל בשעה שתים שיזכיר לו ללכת לישון שהרי למחרת הוא צריך לתפקד ולמסור שיעורים רבים.
ומעשה שהיה באחד המאבטחים שהיה שומר בישיבה שראה אותו הרב ירחמיאל קראם שליט"א שהחל ללכת עם כיפה וציצית ושאל אותו מה הוביל אותך ללבוש את בגדי המלכות הללו? ענה לו המאבטח השיעור של הרב שך גרם לי לחזור בתשובה, שאל אותו הרב ירחמיאל, מה הבנת מהשיעור אתה יכול להגיד לי, השיעור הרי באידיש? לא הבנתי אפילו מילה אבל אני יגיד לך ראיתי איך מורידים את הרב מהמכונית ומחזיקים אותו מהצדדים ועד שהוא עושה פסיעה אחת זה הרבה זמן.
אמרתי בלבי הבית מדרש מלא מפה לפה כדי לשמוע שיעור מהזקן הזה מה הוא כבר יכול להגיד אני חייב להיכנס, והנה רק הרב החל בשיעור ראיתי אדם אחר הרי הוא כבחור בן שמונה עשרה איזה התלהבות איך הוא זז איך פניו קורנות שאלתי את עצמי, מאיפה הכוח והשמחה האלה, והבנתי שזה התורה נותנת, ולכן החלטתי שאין לי יותר מה לחפש בצד השני אני חוזר בתשובה.

במחשבה אחת אתה יכול להיות צדיק גמור

 

[פי"ב פכ"ח] וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה ה' את משה ואהרן כן עשו ע"כ.

פירש רש"י, וכי כבר עשו והלא מראש חודש נאמר להם אלא מכיון שקיבלו עליהם מעלה עליהם כאילו עשו עד כאן. והדברים מפליאים שהאדם רק חושב לעשות מצוה מעלה עליו כאילו עשה. וכן אומרת הגמרא בקידושין (מט:), שאם אדם רשע אומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק גמור ואחרי הקידושין רואים אותו ממשיך עם חטאיו אעפ"כ הרי זו ספק מקודשת שחוששים שמא הרהר בתשובה וההרהור הזה בעצם טיהר אותו מכל עוונותיו ובאמת באותו רגע הוא נעשה צדיק גמור.
ורואים את העוצמה של הרהור תשובה גם אצל נעמי שאמרה לרות המואביה בשביל מה לך לבא אתי העוד לי בנים וכו' ואזי נעמי רואה שרות מתאמצת שנאמר ותרא כי מתאמצת אמרה לה בסדר. והסביר הרב אלבז שליט"א שהרי נעמי כבר היתה זקינה. ורות צעירה ורות מתאמצת בהליכתה להגיע לנעמי הבינה נעמי שאם קשה לה ללכת סימן שבאמת היא קיבלה עליה עול מלכות שמים, שהרי התורה נקראת תושיה כיון שמתשת כוחו של אדם אבל זה רק בהתחלה אבל אח"כ נאמר וקווי ה' יחליפו כח.

איך מטהרים את המחשבה

 

(פי"ג פ"ב)
קדש לי כל בכור וגו'.

הבן איש חי פירש שכל מעשה שאדם עושה קדמה לו המחשבה כגון אם הרים את היד לתת צדקה קדמה לכך המחשבה, ואם כן רואים שהמחשבה היא בכור למעשה, וזוהי איפה כוונת הפסוק קדש לי כל בכור שזה המחשבה. ואולי אפשר להוסיף שהתורה רמזה לנו גם איך מטהרים את המחשבה שזה נרמז במילה לי שזה גימטריא ארבעים כנגד ארבעים יום שניתנה התורה וגם המילה לי רומזת עוד שגם אם אתה לומד דברים גבוהים מאוד כמו האות ל וגם אם אתה לומד דברים קטנים מאוד כמו האות י בעיני ה' זה לא פחות מהדברים הגבוהים. ועל זה נאמר עם זו יצרתי לי תהלתי יספרו.

 

(פי"ג פ"ב)
קדש לי כל בכור.

מצאנו שהקב"ה חפץ בבכורות וכן לענין ביכורים וכן בכור בהמה. וילמד מזה האדם שאת הבכורים של היום יקדיש לה' על ידי תפילה ולימוד תורה וכן כשמרויח משכורת יתן ביכורים שזה מעשרות ואז תשרה הברכה במעשה ידיו.

אין אש הגהינום שולטת במי שמניח תפילין

 

(פי"ג פ"ט)
והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת ה' בפיך וגו'.

מכאן אפשר לרמוז שאם האדם רוצה שהתורה תהיה תמיד בפיו ולא ישכח את מה שלומד ישתדל ללמוד עם התפילין וכן כתב בבן איש חי זיע"א [פ' חיי שרה י"א] שלא יזכה האדם לקנות שלושה חלקי נפש רוח ונשמה אלא אם כן לומד בתפילין וביותר אם לומד בתפילין דרבנו תם. וכתב מרן בשו"ע [סימן ל"ז סעיף א'] גדול שכר מצות תפילין וכל מי שאינו מניחם הוא מפושעי ישראל בגופן רחמנא ליצלן וכתב המשנה ברורה שכל המניחן מאריך ימים ומובטח לו שהוא בן עולם הבא ואין אש של גהינם שולט בו וכל עוונותיו נמחלין לו ועי"ש.
ומי האיש אשר ישמע כזאת ולא יתן אל לבו לקרב את אחינו הטועים ואפילו שיגידו פסוק אחד א' שמע ישראל כי יש כאלה שרק מחמת האריכות מתעצלים וכן יש כאלה שרק בגלל הקיפול של התפילין מתעצלים ולאלה נראה אולי שכדאי להגיד להם שיניחו בלי לקפל אלא רק להניחם בקופסא. והכרתי כמה כאלה וכשאמרתי להם שאין צורך לקפל שמחו והחלו להניח. ובתחבולות תעשה לך מלחמה:
וידוע המעשה ברבינו חיים בן עטר זיע"א שלפני שנפטר פנה לרעייתו הצדקת ואמר שפרנסתה מובטחת כי תוכל למכור את התפילין שלו בשלוש מאות לירות זהב [סכום גדול] אך תזהיר את הקונה שלא יסיח דעתו מהן בהנחתן ולא ישיח בהן אף בשיחה קלה. וכן היה. עשיר אחד שילם תמורת התפילין שלוש מאות לירות זהב וחש התעוררות מרובה ורגשי קודש בהנחתן.
פעם ישב העשיר בבית המדרש והגה בתורה כשהוא עטור בתפילין נכנס אחד ממשרתיו והטרידו בדברי חולין. בתחילה לא ענהו אבל אחר כך נגרר לשיחה בסיומה חש שרגשי הקודש פגו וחלפו. נרעש ונפחד מה זאת ארע. חלץ את התפילין ומסרן לבדיקה פתחן הסופר הוציא מהן את הפרשיות והנה הקלף חלק ריק אין בו ולו אות אחת.
וכאשר הרב הקדוש רבי יצחק מסקוירא זצ"ל סיפר סיפור זה קם מכיסאו ואמר אין כל ספק בדבר שכאשר העשיר סח בתפילין דברי חולין אירע בהן. מה שאירע בלוחות שנשברו האותיות פרחו באויר ועלו למרום. עד כאן המעשה. ומזה נלמד כמה צריך להזהר מאוד לא לדבר שום דיבור חולין ואפילו בעניני פרנסה כשיש עלינו תפילין וגם לא לחשוב מחשבות של חולין וכ"ש מחשבות רעות. והבא"ח כתב [פרשת לך לך סעיף ו] שהוא מקפיד לא לתת לאחרים שיניחו את התפילין שלו ואפשר שזה מהטעם הזה שלא ידברו איתם דברי חול ולא יחשבו מחשבות חול שזה פוגם בקדושת התפילין. ומי שנזהר לא לדבר דברי חול ומחשבות חול הוא מעלה בזה את קדושת התפילין. ויהי רצון שנזכה לשמור על קדושת התפילין.

בתנאי שאתה מזמין אותי לחתונה

 

(פי"ג פי"ג)
וכל פטר חמור תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו וגו'.

פשט הדברים שאם יש לך חמור בכור ואתה רוצה להוציאו מקדושת הבכורה שלו אתה צריך ליתן תמורתו שה לכהן ואם אתה לא רוצה לתת שה לכהן. אתה צריך לערוף את החמור. ואפשר ללמוד מהמצוה הזו לכל המצוות האמורים בתורה שלפעמים האדם אמר אם אני יעשה את המצוה הזו אני יפסיד כך וכך ואינו עושה. ובסופו של דבר גם את מה שהוא רצה להרויח הוא הפסיד ולהבהיר את הדבר יותר נביא מעשה [הובא בענף עץ עבות לרבינו הגדול הראש"ל הרב עובדיה יוסף שליט"א].
ומעשה שהיה כך היה אדם מסויים מירושלים עיר הקודש תובב"א היה צריך לחתן את בתו ולא היה לו כסף, והלך לאיזה עשיר נכבד וביקש עזרה כספית והנה העשיר שואל אותו תאמר לי כמה נראה לך שתצטרך לכל החתונה. נקב האיש בסכום כגון חמשים אלף שקל. והעשיר כתב לו צ'ק בסכום הנ"ל אבל אמר לו תדע זה לא בחינם זה בתנאי שאתה מזמין אותי לחתונה, איזו שאלה, אמר האיש, אתה הראשון שהוזמן וכמה שאודה לך זה לא מספיק. אבל הפלא הגדול שהאדם אבי הכלה שכח להזמין את העשיר הנדיב ובאמצע החתונה הוא נזכר ולא ידע את נפשו.
אבל מיד עצר את התזמורת ואמר לכולם רבותי פלוני העשיר נתן לי את כל הוצאות החתונה ומה שביקש ממני בסך הכל שאזמין אותו לחתונה וגם את זה לא עשיתי אנא מכם בואו נצא עם התזמורת אליו הביתה ונביא אותו לכאן בכבוד גדול וכמובן שהסכימו והחלו ללכת. ומה קרה בביתו של העשיר הנדיב באותו לילה. באו שני גויים והתחילו לרוקן את הבית ואת העשיר ואשתו קשרו בחבלים, ומילאו את השקים בכסף וזהב לרוב ושואלים אותם עוד באיומי אקדח היכן יש עוד כספות ובתוך כך שמעו הפורצים רעש גדול של אנשים וחשבו שזה משטרה וברחו מהר ולא לקחו שום דבר. ונכנסו כולם עם אבי הכלה ושחררו אותם מהקשרים ואזי העשיר הבין שבזכות מצוה הצדקה ניצל מעוני ואולי גם ממות, ע"כ. וזה מה שהתורה אמרה ואם לא תפדה וערפתו, אם לא תרצה לתת צדקה זה ילך למקומות אחרים כמו שאמרו חז"ל בית שלא פתוח לעניים פתוח לרופאים והמבין יבין. וה' לא ימנע טוב להולכים בתמים.

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *