שו"ת ירכתי צפון: האם אישה יכולה לקרוא מגילה לגברים ובכך להוציאם ידי חובה?

שו"ת ירכתי צפון: האם אישה יכולה לקרוא מגילה לגברים ובכך להוציאם ידי חובה?

ירכתי צפון-אורח חים סימן תרפ"ט סעיפים:א'-ב'.

© כל הזכויות שמורות למחבר

 

להערות והארות ,תרומות והנצחה, ניתן לפנות אל דוא"ל:haravsh72@walla.com או נייד:052-2854846

המעוניין לקבל דף זה אחת לשבוע לדוא"ל שלו ישלח הודעה לכתובת yarketeytsafon@gmail.com

 

שאלה: האם אישה יכולה לקרוא מגילה לגברים ובכך להוציאם ידי חובה?

תשובה:

א.         חז"ל קבעו שגם נשים חייבות במקרא מגילה על זה  יש לשאול:הרי מדובר במצוות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות[א]?אלא כיוון שהן היו באותו הנס[ב] שכתוב שהמן הרשע איים להרוג:טף ונשים ביום אחד.ויש מפרשים ש'היו באותו הנס' פירושו שהנס נעשה על ידי אישה,אסתר המלכה[ג].

ב.          וכך אומרת הגמרא בערכין[ד] כתוב:"הכל חייבין במקרא מגילה, הכל כשרין לקרות את המגילה לאיתויי מאי? לאתויי נשים, וכדר' יהושע בן לוי, דאמר ר' יהושע בן לוי: נשים חייבות במקרא מגילה, שאף הן היו באותו הנס".

ג.          ורש"י ז"ל[ה] כותב:"שחייבות במקרא מגילה וכשרות לקרותה ולהוציא זכרים ידי חובתם".ואלו בה"ג[ו]אומר:שאף שנשים חייבות במקרא מגילה אינן מוציאות לאנשים.

ד.         והרא"ש[ז] מציין בדבריו גם את דברי רש"י ז"ל וגם את דברי בה"ג ולא מכריע כמי מהם.אולם הב"י[ח] אומר שדברי הרא"ש נוטים כדעת בה"ג.והר"ן[ט] מעיר על דברי בה"ג שאין זה מחוור אבל ראוי לחוש ולהחמיר (כדעת בה"ג).

ה.         ובעל העיטור[י] מביא את דברי התוספתא[יא] שנשים פטורות ממקרא מגילה והקשה על כך:הרי ר' יהושוע בן לוי בגמרא שאף נשים חייבות במקרא מגילה משום שאף הן היו באותו הנס?ומשיב:שיש לחלק בין לשמוע ללקרוא שקריאה אין נשים חייבות אלא רק לשמוע.

ו.          והמרדכי[יב] כותב שהראבי"ה פוסק כבה"ג:"… וכן משמע בריש ערכין דקאמר הכל כשרין לקרות את המגילה הכל לאתויי מאי לאתויי נשים והתם פרש"י לאתויי נשים שיכולות להוציא האנשים ובה"ג פי' דאין הנשים מוציאות אנשים וכ"פ ראבי"ה וראיה מתוספתא דמגילה נשים ועבדים וקטנים פטורים מלקרות המגילה ומהשתא הוו להו שאינם מחויבות בדבר ואין מוציאין אחרים י"ח ובה"ג פסק הכי אמר רבי יהושע בן לוי נשים חייבות במשמע מגילה והכי איתא בירושלמי דמגילה פרק שני אמר בר קפרא צריך לקרותה בפני אנשים ונשים וקטנים שאף הם היו באותו הנס בספק להרוג וכו' ועתה לא תקשה לריב"ל מן התוספתא דהא נשים חייבות בשמיעה ולא בקריאה ומשום הכי אינן מוציאות אנשים וההוא דערכין י"ל לפי ה"ג דהא דקאמר נשים כשרות במקרא מגילה פי' להוציא נשים כמותן דס"ד שלא יהא קריאתן חשובה להוציא אפי' נשים קמשמע לן. ונראה לראבי"ה דנשים מברכות על משמע מגילה ואפי' אי קרו לעצמן ומספקא ליה לראבי"ה אי קטן מצי לאפוקי נשים דשמא אף על גב דתרוייהו פטורים מקריאה וחייבים בשמיעה דלמא אין חייבין בשוה כדאיתא פרק מי שהחשיך גבי חרש שוטה קטן הי מנייהו עדיף".

ז.          וניתן לשאול מה ההבדל בין נר חנוכה ששם אישה מוציאה גברים ידי חובה בהדלקתה לדעת אלה האומרים שבקריאת המגילה אין נשים מוציאות גברים ידי חובה?.

לשאלה זו כמה תשובות:דעה אחת אומרת שמגילה דומה לקריאה בתורה ואישה לא קוראת בתורה כי אין זה כבוד הציבור.דעה נוספת:יש האומרים שאישה אינה חייבת בקריאה ולכן היא לא יכולה להוציא את אלה שחייבים במקרא מגילה.דעה נוספת :משום קול באישה ערווה ששייך יותר בקריאת המגילה ששם נמצאים הגברים ואלו בנר חנוכה יכולה להדליק גם כשאין אדם נוכח כלל במקום ההדלקה שלה.וגם בנר חנוכה יש רק ברכה קצרה ואלו בקריאת המגילה זה באריכות יתר.

ח.         ו"כף החים"[יג] כותב:"ואם כן כיוון דאיכא פלוגתא בזה אם שמע מן האישה צריך לחזור ולקרות כדי לצאת אליבא דכ"ע אבל לא יברך משום דק"ל סב"ל.וכן פירש ה"בן איש חי" בפרשת תצוה אות ב'".

ט.         ו"השולחן ערוך"[יד] פוסק:"אחד הקורא ואחד השומע מן הקורא,יצא ידי חובתו, והוא שישמע ממי שהוא חייב בקריאתה. לפיכך אם היה הקורא חרש או  קטן או שוטה, השומע ממנו לא יצא; וי"א שהנשים אינם מוציאות את האנשים. הגה: וי"א אם האשה קוראה לעצמה מברכת: לשמוע מגילה,שאינה חייבת בקריאה (מרדכי פ"ק דמגילה)".

י.          ומרן ה"שולחן ערוך"[טו]כותב עוד:" הכל חייבים בקריאתה, אנשים ונשים וגרים ועבדים משוחררים; ומחנכים את הקטנים לקרותה". בתחלה בסתם: שהכל חייבים במקרא מגילה אנשים ונשים וגרים וכו', ואחד הקורא ואחד השומע מן הקורא יצא י"ח, והוא שישמע מפי החייב בקריאתה, לפיכך אם היה הקורא חש"ו השומע ממנו לא יצא. וסיים אח"כ: וי"א שהנשים אין מוציאות את האנשים. עכ"ל. וסתם ויש הלכה כסתם[טז].

יא.        נראה מדברי מרן שיש להתיר אולם כיוון שזה מחלוקת ראשונים אנו נכנסים לספק ובספק ברכות יש להקל אפילו כנגד מרן שמפיו אנו חיים.

יב.         ובצאתי מן הקודש לא אוכל שלא לצטט את דברי מו"ר[יז],דברים מתוקים בלשונו הזהב ולרוב מתיקותם הריני להביא את דבריו כפי שכתבם מילה במילה:"נשאלתי שאלה בזו הלשון: אנחנו קבוצת הנשים הרוצות לארגן בפורים קריאת מגילה רק על ידי נשים, כי שמענו שמותר לאישה לקרוא לעצמה או עבור חברה. איננו רוצות להיות נדחקות הצידה, אלא להיות במרכז ההתרחשות, כאשר אישה היא בעלת הקריאה. במיוחד בימים אלה, כאשר נשים לומדות תורה, אנחנו רואות בזה ברכה. דרך חדשה זו של עבודת ד' יותר מתאימה לנו ויותר טובה.

וזו תשובתי להן:

 

א'. כיוון שאתן חושקות לעבוד את ד' יותר (ובוודאי לא פחות טוב), קודם כל יש לדעת שכאשר אישה הקוראת במגילה, נכנסת לספק איזו ברכה לברך: "על מקרא מגילה" או "לשמוע מגילה" (שולחן ערוך, אורח חיים, תרפ"ט א'-ב'), וכידוע, מצב בו יש ספק לברך איננו המצב האידיאלי, כי יתכן שאין מברכים את הברכה הנכונה. לכן, הדרך טובה ביותר לעבודת ד', היא שהאישה תשמע מקרא מגילה מאיש.

ב'. יתר על כן, מה שמוזכר בהלכה על האפשרות שאישה תקרא עבור אישה אחרת, לא נאמר כאשר היא קוראת לנשים רבות (תוס' סוכה, ל"ח, א'. ד"ה "באמת אמרו". קרבן נתנאל, מגילה, פרק א', אות מ' ואות ס'. שער הציון, תרפ"ט, ס"ק, ט"ו. כף החיים, שם, אות י"ז). הג"ר מרדכי אליהו אף הרחיק לכת באומרו שגם בדיעבד יש להחמיר ולשמוע עוד פעם מאיש (ספר הלכות ארבע פרשיות ופורים, עמוד 100, הערה 5). הרי שעבודת ד' היותר טובה, היא לשמוע מאיש.

ג'. זאת ועוד: המגן אברהם מביא בשם המדרש הנעלם על רות, שאישה לא תקרא לעצמה, אלא תשמע מאנשים (מג"א תרפ"ט, ס"ק ו'. א"ב. הגר"א, מ"ב, ס"ק ח'. כה"ח ס"ק י"ח. בה"ט ג'). אמנם אין חובה להחמיר כספר הזוהר לעומת השולחן ערוך, אבל החיד"א כותב שכן המנהג שלא מצינו אישה שקוראת לעצמה (מחב"ר, ס"ק ב'). למעשה נפסק שאם אין איש שיקרא עבורה, אז שתקרא לעצמה, אבל לא אם יש איש שיקרא (חיי אדם, מ"ב, ס"ק ח'). אז אם אתן מחפשות את הטוב ביותר הרי זה לשמוע מאיש.

ד'. בכלל, אין לשנות סדרי תפילה מן מנהג (שו"ת הרשב"א, ח"א שכ"ג. עיין אורח משפט, ל"ה). סדרי התפילה שנמשכים זה מאות או אלפי שנים, טובים הם מאוד" ע"כ דבריו,שפתים ישק.

 

לסיכום:

         א.         ישנה מחלוקת ראשונים אם לאישה מותר להוציא ידי חובה את הגברים.

         ב.         נראה מדברי מרן שהוא מתיר.אולם משום שהראשונים חולקים הרי זה ספק שבו אנו אומרים ספק ברכות להקל אפילו כנגד מרן.

          ג.          בשעת הדחק שאין גברים היודעים לקרוא,אישה יכולה לקרוא ולהוציאם ידי חובה.

         ד.         ולדברי מו"ר נראה שעבודת השם הטובה היא ללכת לפי הפוסקים.והפוסקים אומרים שאל לה לקרוא.

 

 

[א] קידושין דף כ"ט ע"א.

[ב] מגילה דף ד' ע"א.

[ג] ב"י.

[ד] ערכין דף ב' עמוד ב'-ג' עמוד א.

[ה] ערכין  דף ג' עמוד א' ד"ה:לאתויי נשים.

[ו] הלכות מגילה מ' ע"ג.ומובא גם בתוספותבריש ערכין דף ג' ע"א ד"ה:לאתויי.וכן בריש מגילה דף ד' ע"א ד"ה:נשים.

[ז] מגילה סימן ד.

[ח] בסימננו.

[ט] מסכת מגילה דף ב' ע"ב ד"ה:נשים.

[י] הלכות מגילה דף קי"ג ע"ד.

[יא] מובאת בהמשך באות ה'.

[יב] סימן תשע"ט.

[יג] בסימננו אות י"ד.

[יד] או"ח סימן תרפ"ט סעיף ב'.

[טו] בסימננו סעיף א'.

[טז] ואמנם הפר"ח הסכים לבה"ג שאין הנשים מוציאות האנשים י"ח. מ"מ במקראי קדש (דקמ"ד.) השיגו בזה, והסכים שהעיקר כד' רש"י, וכסתם מרן. ע"ש. וכ"כ במטה יהודה (ר"ס תרפט). ע' בחזו"ע פורים עמ' נט].

[יז] הגר"אבינר שליט"א ראש ישיבת עטרת כהנים ורב הישוב בית אל.

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *