הלכות ראש השנה
(על פי ספר ילקוט יוסף)
ערב ראש השנה
- יקנה לאשתו מתנה לחג (חשוב מאוד)
- נוהגים לעשות התרת נדרים
- בתפילת שחרית אין אומרים וידוי וכל שכן בתפילת במנחה
- מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה
- לובשים בגדים יפים מכובסים ומגוהצים לכבוד היום טוב
- יש הנוהגים ללכת לבית הקברות
- יש הנוהגים לטבול במקווה / נהר (כמובן שלא מברכים על טבילה זו) ונכון לטבול אחר שעה חמישית
מי שלא יכול לטבול באיזה סיבה נכון שישפוך על גופו 9 קבין מים (בערך 12.6 ליטר) או שיעמוד תחת המקלחת שיעור זמן ירדו עליו כמות מים זו
- אדם שחל ליל טבילת אישתו בראש השנה ישמש מיטתו בראש השנה, ויחזור ויטבול בשחרית
- אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה, ואם צריך עדיין להתלמד יתקע בחדר סגור
עירוב תבשילין
עירוב תבשילין, מהו?
בשנה זו (התשע”ח) יחול יום טוב שני של ראש השנה ביום שישי הקרוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי “עירוב תבשילין”. וכיצד עושים עירוב תבשילין? יש להניח “פת ותבשיל” מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.
ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו היום טוב, הוא כיום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב. ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.
אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה’ אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב.( ויברך בשם ומלכות, ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.
עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.
לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.
הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.
הדלקת נרות יום טוב
- מדליקים נרות ליום טוב (כמו לשבת)
- בשני הימים טובים רביעי וחמישי מדליקים נרות יו”ט. (כמובן שמשאירים נר של 48 שעות שיספיק לכל הבישולים ולהדלקת הנר, שכן אסור להדליק אש חדשה ביו”ט)
- כל המצוות מברכים עליהן ועוברים לעשייתן, ולכן קודם ההדלקה מברכים:
“ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב”
- לא תברך האישה שהחיינו בהדלקת הנרות שכן בקידוש נאמר שהחיינו
ליל ראש השנה
מי הראוי להיות שליח ציבור
- בוחרים שליח ציבור הראוי להיות שליחם של הציבור ביום הדין (יש מספר כללים לבחירת אדם זה)
כגון ירא שמים, גדול בתורה ומעשים טובים, הגון, מעביר על מידותיו וכו’..
- לכתחילה אין למנות אדם רווק כשליח ציבור בימים הנוראים, ויש לחזר אחר שליח ציבור נשוי מעל גיל 30 אך אין זה לעיכובא, ולכן אם נזדמן אדם שהוא רווק ופחות מגיל 30 אך הוא בן תורה ירא שמים ועוסק בתורה ולעומתו יש איש פשוט נשוי ומעל גיל 30, ברור שהרווק בן תורה עדיף
- שליחי ציבור הפסולים: – מגלח זקנו בסכין
– מחלל שבת
– אדם השולח בניו / בנותיו לבתי ספר או גנים שאינם שומרי תורה ומצוות
– אדם שהולך להתדיין בבתי דין שאינם פוסקים לפי דעת תורה
- אדם שחזר בתשובה יכול להיות שליח ציבור
- מותר לשליח ציבור ולתוקע בשופר ליטול שכר
תפילת ערבית
- מתפללים תפילת ערבית כפי המופיע בסידורים
(כגון: במקום “האל הקדוש” יאמר “המלך הקדוש”.. וכן במקום “עושה שלום” “עושה השלום” וכו’)
- התפילות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, בנעימה קדושה ומתוך כוונה שלמה כי בטוחים אנחנו בישועת השם, שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים
- אין מתוודים בראש השנה
- אין לעורר עצמו לבכות בר”ה שבטוחים אנחנו שנצא זכאים בדין, אם מעצמו רוצה לבכות רשאי
קידוש סעודת ליל ראש השנה +סדר הסימנים
- מקדשים בסעודה ומברכים שהחיינו בשני הימים הטובים של ראש השנה (הכל כפי המופיע בסידורים)
- אף בליל יום טוב שני של ראש השנה מברכים שהחיינו בקידוש, וטוב להניח לפניו פרי חדש כדי לברך שהחיינו בקידוש (אך לא על הפרי), ואם אין מצוי לו פרי חדש אף על פי כן יברך שהחיינו בקידוש
- רבותינו ז”ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב לכל השנה כגון:
– תמרים
– רוביא (שעועית)
– קרא (דלעת)
– כרתי (מעין בצל ארוך)
– סילקא (תרד)
– רימונים
– תפוח בדבש
– ראש כבש
– ראש דג
- את סדר הסימנים עושים ב-2 לילות של ראש השנה
אופן עשיית הסדר
- מקדשים ונוטלים ידיים כרגיל, לאחר נטילת ידיים לסעודה יברך על הפת ויאכל כזית (27 גרם) פת, ורק לאחר מכן יעשה את סדר הסימנים לסימן טוב (לא יעשה סדר הסימנים קודם נטילת ידיים, שלא יכנס לחשש ברכה אחרונה)
- יש הנוהגים לאמר תחילה את ה”יהי רצון” ואח”כ מברכים על הפרי, אך מנהגנו הוא כך: קודם יברך על הפרי ויאכל מעט ורק אח”כ יאמר את נוסח ה”יהי רצון” וימשיך לאכול הפרי
על איזה סימנים מברכים
- אין לברך אלא על דברים הבאים כקינוח, כגון: תמר, תפוח, רימון ואם ברך על פרי אחד (כשברכותיהם שוות) פטר את כולם
- אין לברך על דברים שבאים מחמת הסעודה שאינם טעונים ברכה, כגון: דלעת, כרתי, שעועית ועוד
מי יכול לברך את הסימנים
- רשאי כל אחד מבני הבית לברך לעצמו את ה”סימנים” ואפשר שבעל הבית יברך לבד ויפטור את כולם
ברכת שהחיינו
- כשרוצה לברך שהחיינו על פרי חדש, יקדים לברך את ברכת הפרי ואח”כ יברך שהחיינו שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
- אם בירך על התמר עץ, כבר פטר את הרימון בברכת העץ, ולכן יברך על הרימון רק שהחיינו בלבד
מנהגים שונים
- נוהגים לאכול מראש כבש, שנהיה לראש, רק יזהר בכשרות הראש שיהיה למהדרין (בשר חלק). אם אין ראש כבש ייקח ראש עוף
- יש נוהגים שלא לאכול דג בראש השנה ויש הנוהגים לאכול דגים לסימן טוב שנפרה ונרבה כדגים ושירבו זכויותינו כדגים
- נוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים אלא רק דברים מתוקים לסימן טוב
- נוהגים לאכול בשר שמן ודברים מתוקים וטעימים לחיך לסימן טוב
- יש נוהגים להביא אתרוג ולומר לפני אכילתו : יהי רצון שנהיה הדורים במצוות
- יש הנוהגים שלא לאכול ענבים שחורים בראש השנה
- ויש נוהגים לאכול ענבים לבנים
חשיבות ראש השנה
- יזהר אדם שלא לכעוס בראש השנה, כמו בכל השנה רק שבראש השנה אין זה סימן טוב לכעוס, ולכן לא יקפיד על שום דבר בראש השנה, אלא יהיה שמח ורגוע
- נוהגים ללמוד משניות “ראש השנה” בסעודה או כל דבר תורה שמבין
- לא יבזבז יום קדוש זה בהוללות ושחוק הבל, אלא יהיה שמח בדברי תורה, ויזהר שלא לדבר בדברי חולין
יום ראש השנה
תפילת שחרית + סעודת היום
- מתפללים תפילת שחרית כפי המופיע בסידורים
- לפני, בתוך ובסוף תפילת מוסף תוקעים בשופר (יבואר להלן)
- אין אומרים הלל בראש השנה (ולא ביום כיפור)
- בסיום התפילה עושים קידוש בבית
- אוכלים ושותים ושמחים ביום טוב של ראש השנה
שינה בראש השנה
- מנהג טוב שלא לישון ביום ראש השנה. (ביום עצמו, לא בלילה)
- מי שראשו כבד עליו ורוצה לנוח, יישן מעט, אחרי חצות היום, על מנת שיוכל לעסוק בתורה בישוב הדעת
- לא יבזבז את היום הקדוש בשיחה בטלה, אלא ישתדל לעסוק בתורה
תפילת מנחה וסדר תשליך
- מתפללים מנחה כפי המופיע הסידורים
- לאחר תפילת מנחה עושים סדר תשליך (ביום הראשון של ראש השנה)
- מי שלא עשה סדר תשליך ביום טוב הראשון יעשה ביום טוב השני
- נשים אינם צריכות לעשות סדר תשליך
סדר תשליך
- הולכים על יד נהר או בור מים, ואם אין בור מים יקחו קערה עם מים
ואומרים את הנוסח המופיע בסידורים
- תיקנו לעשות סדר תשליך על מנת שהקב”ה יזכור לנו
את מסירות נפשם של אברהם ויצחק בחציית הנהר בדרכם אל העקידה
תקיעת שופר
סדר תקיעת שופר
- מצוות עשה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה
- החייבים בשמיעת קול שופר: כל הגברים
הפטורים משמיעת קול שופר: קטנים ונשים,אך טוב שיבואו הנשים לשמוע שופר אך תגיד בלי נדר
- אעפ”י שנשים פטורות ממצות שופר, אם באות לבית הכנסת יפה עושות ויש להן שכר על כך אך אישה עם ילדים הרוצה לבוא לבית הכנסת ויש עימה ילדים קטנים היכולים להפריע בתפילה ובתקיעות, טוב שלא תבוא לבית הכנסת
- זמן תקיעת שופר כל יום ראש השנה מנץ החמה עד השקיעה ולכן אדם שלא שמע בבית הכנסת יחפש אדם שיתקע לו בשופר
- נכון לכסות השופר במפה עד שעת תקיעות, ובשעת הברכה צריך שיאחז השופר בידו קודם שיברך עליו
- קודם תקיעות יעורר התוקע את הקהל בדברי תחנונים
- קודם תקיעות יכוון התוקע להוציא את הציבור ידי חובה והציבור יתכוון לצאת ידי חובה
- בשני ימים טובים של ראש השנה צריך לתקוע בשופר
- ברכות התקיעה:
– ביום הראשון: יברך התוקע:1. “ברוך אתה…במצוותיו ציוונו לשמוע קול שופר”
2.” ברוך אתה….העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה”
– ביום השני: יברך התוקע: רק ברכת “לשמוע קול שופר” בלבד, (אך לא יברך ברכת “שהחיינו”)
- הציבור לא יענו “ברוך הוא וברוך שמו” בברכת התוקע, שכן הדבר נחשב להפסק ואם אמרו יצאו ידי חובה בדיעבד
- אסור להפסיק בדיבור בין הברכות לתקיעה עצמה, עד סוף כל התקיעות
- בראש השנה צריך לשמוע, 9 תקיעות: תקיעה – תרועה – תקיעה X 3 פעמים, סה”כ 9 תקיעות
(כמבואר להלן)
- ראוי לכל תוקע שבא לזכות את הרבים להוציאם ידי חובה לעבור בעיון על הלכות שופר וסדרי התקיעה
- אדם שנאנס או חולה שלא שמעו תקיעות שופר בבית הכנסת יחפשו אדם שיתקע להם ויעשו כך:
– לכתחילה: יברך השומע:”..לשמוע קול שופר”, “ושהחיינו”, והתוקע יתקע
(ביום השני מברכים רק ברכה אחת)
– בדיעבד: אם השומע לא יודע לברך או שאינו בקי בברכה: יברך התוקע שתי הברכות יוציאו ידי
חובה בברכה ויתקע
הסבר התקיעות
- בראש השנה צריך לשמוע , 9 תקיעות: תקיעה – תרועה – תקיעה X 3 פעמים, סה”כ 9 תקיעות:
תקיעה: היינו קול אחד ארוך, בערך 2-3 שניות ואפשר יותר אך לא פחות ____________ יסומן כ- (ת)
תרועה: ישנה מחלוקת מה הכוונה של “תרועה” וג’ שיטות בהלכה:
- שברים – שהם 3 תקיעות בינוניות ____ ____ ____ יסומן כ- (ש)
- תרועה – שהם 9 תקיעות קצרות מאוד _ _ _ _ _ _ _ _ _ יסומן כ- (ר)
- שברים + תרועה יחד – 3 תקיעות בינוניות + 9 תקיעות קצרות מאוד יסומן כ- (שר)
____ ____ ____ + _ _ _ _ _ _ _ _ _
- משום שיש ספק איזה תקיעות צריך לשמוע, נוהגים לתקוע לפי כל שלושת השיטות, כדי לצאת ידי חובה
סדר התקיעות
____________ ___ ___ ___ _ _ _ _ _ _ _ _ _ ___________X 3 (תשר”ת)
תקיעה שברים תרועה תקיעה
____________ ___ ___ ___ _____________X 3 (תש”ת)
תקיעה שברים תקיעה
____________ _ _ _ _ _ _ _ _ _ ___________ X 3 (תר”ת)
תקיעה תרועה תקיעה
סיכום:
תקיעות מיושב: קודם תפילת מוסף- 30 תקיעות: תשר”ת תשר”ת תשר”ת
תש”ת תש”ת תש”ת
תר”ת תר”ת תר”ת
תקיעות מעומד: בתוך תפילת הלחש- 30 תקיעות: תשר”ת תש”ת תר”ת X 3
בחזרת שליח הציבור- 30 תקיעות: תשר”ת תש”ת תר”ת X 3
לאחר תפילת מוסף בקדיש: 10 תקיעות: תשר”ת תש”ת תר”ת
לאחר עלינו לשבח: תרועה גדולה אחת
סה”כ מנין התקיעות: 101
דין מקלחת ביום ראש השנה
לשאלת רבים, בענין מקלחת בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, (שהם יומיים הסמוכים ליום שבת קודש), כבר ביארנו את פרטי הדין בזה בהלכה מיוחדת. ובדבר השאלה המתעוררת מידי שנה בארצות הברית, לגבי דודי מים הגדולים המצויים שם, שהם מלאים מים רותחים תמיד, ותחת הדוד דולקת אש קטנה, שלפעמים (כשמתרבים המים הקרים, ואז על ידי הפעלת טרמוסטט) האש מתגברת ומרתיחה שוב את המים. הנה דנו בזה כמה מגדולי דורינו. והרה”ג רבי גבריאל אלבז שליט”א (עורך ההלכה יומית בשפה האנגלית), האריך בדין זה בתשובה, והציגה בפני מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט”א, והלה השיבו בתשובה מיום כ”א אלול התשע”ג, שהוא מצטרף להקל בזה, שמותר להתקלח ממים היוצאים מדוד זה, כאשר היו כבר מים רותחים בדוד עוד לפני יום טוב, והביא כמה טעמים להקל בדבר, מפי סופרים וספרים.
חג שמח
