הלכות ומנהגים סוכות

 

בס"ד

הלכות סוכה

(על פי הספר ילקוט יוסף וספר חזון עובדיה סוכות)

 

הקדמה

  • זריזים מקדימים למצות, ולכן מצווה גדולה להתחיל מיד בצאת כיפור את בניית הסוכה כדי ללכת ממצווה אל מצווה ומחיל אל חיל
  • ישנם כללים לבניית סוכה כשרה, כגון: שאין בונים סוכה אלא תחת כיפת השמים ולא תחת מרפסת, גגות, או עצים וכדומה, ממה עושים דפנות כשרות, מספר דפנות, סכך כשר וכו', כאשר יבואר לקמן
  • אסור לקחת עצים מיערות הקרן הקיימת או מעצים הנטועים בעיר אלא אם קיבל רשות מפורשת מהממונים (משום גזל ומצווה הבא העבירה) ואסור לברך בסוכה כזו ברכת "לישב בסוכה"

 

 

מי יכול לבנות סוכה

  • ילדים: מותרים ואפילו לכתחילה
  • נשים: מותרות ואפילו לכתחילה
  • גויים: מותר אם בנה הסוכה סמוך לחג וכשרה. ועדיף שישראל יחדש בה דבר (אך אין זה מעכב כלל)

 

 

דין סוכה ישנה

  • אם נבנתה בתוך חודש מהחג: –  נעשתה בסתם / נעשתה לשם מצוות סוכה: כשרה
  • אם נבנתה קודם חודש מהחג: – נעשתה בסתם: יחדש בה דבר ואז כשרה

–  נעשתה לשם מצוות סוכה:כשרה ולמצווה מן המובחר יחדש בה דבר

 

 

סוכה שנפסלה ביום טוב

  • סוכה נפסלה ביום טוב וכגון שנפל סכך הסוכה או שנפלו דפנות הסוכה ביום טוב והסוכה נפסלה מחמת הדבר, אסור להכשיר הסוכה ביום טוב על ידי יהודי, אלא מותר לקרוא לגוי שיכשיר הסוכה בכך שיחזיר הסכך על הסוכה או שיתקן את דפנות הסוכה. וטוב שיעשה זאת על ידי שיאמר לגוי שיאמר לגוי אחר (שבות דשבות במקום מצווה), ואם אפשר לרמוז לגוי שלא בלשון ציוי שיעשה זאת עדיף
  • יהודי שתיקן סוכה שנפסלה ביום טוב, (אעפ"י שאסור לעשות כן), הסוכה כשרה ומותר לשבת ולברך בסוכה זאת

 

 

 

דין דפנות הסוכה

 

מידת הדפנות

  • הקדמה: טפח הינו מידת אורך תלמודית, יש מחלוקת פוסקים כמה אורכו של טפח:

–  יש אומרים שטפח הוא:  8 ס"מ

–  יש אומרים שטפח הוא:  10 ס"מ

 

  • מספר דפנות הסוכה: מינימום: 3 דפנות

 

  • אורך הדופן: מינימום: 7 טפחים –  עיקר הדין:  56 ס"מ, (אם  טפח = 8  ס"מ,   8X7)

–  מחמירים:   70 ס"מ, (אם טפח = 10 ס"מ,   10X7 )

 

  • גובה הדופן: מינימום: 10 טפחים  –  עיקר הדין:  80 ס"מ, (אם טפח = 8 ס"מ,   10X8)

–  מחמירים:  100 ס"מ, (אם טפח = 10 ס"מ,  10X10)

 

מקסימום: 20 אמה   –   960 ס"מ, (אמה = 48 ס"מ)

 

  • גודל / שטח סוכה: מינימום: 7X7 טפחים (56X56 ס"מ)

מקסימום: סוכה לכל ישראל (היינו ניתן לעשות סוכה גדולה מאוד אם קיימים כל התנאים)

 

 

ממה עושים דופן לסוכה

  • ניתן לבנות את דופן הסוכה מכל דבר שעומד ברוח מצויה ולא מתנדנד מהרוח (אפילו כל שהוא) כגון: כותל, אבנים, מעקה מברזל, עצים, קני סוף, פלסטיק וכו', (בין מקבל טומאה ובין לא)

 

 

  • דופן העשויה מבד, נילון או פלריג – פסולה ואינו יוצא ידי חובת מצוות סוכה והמברך בה "ליישב בסוכה" מברך ברכות לבטלה (הדבר מצוי היום מאוד והרבה אנשים נכשלים בדבר זה וראוי להודיעם)

 

 

יצירת דופן ע"י "לבוד" (הלכה למשה מסיני)

  • פירוש המילה לבוד:"מחובר"
  • ישנה הלכה שכל שני עמודים שאין בניהם מרחק יותר מ- 3 טפחים, כלומר שני עמודים שהמרחק בניהם פחות מ-24 ס"מ, אעפ"י שאינם צמודים זה לזה ויש בניהם אויר, רואים אותם כאילו הם מחוברים ממש ואין בניהם מרחק כלל
  • ניתן להשתמש בכלל זה ליצירת מחיצה, דין זה "הלכה למשה מסיני"
  • ולכן ניתן ליצור דפנות ע"י: קני סוף, עצים, ברזלים, חוטים, אם יש בין אחד לשני מרחק פחות מ 24ס"מ (אך ימתח החוטים היטב שלא יתנדנדו כלל).
  • דוגמא ללבוד: אותם חוטים ירוקים שקושרים מסביב לסוכה אחד מעל השני, הם הם המכשירים את הסוכה ליצירת דופן, ע"י הכלל ההילכתי "לבוד", אך צריך לבדוק שהחוטים יהיו מתוחים מאוד ושיהיה בין חוט לחוט פחות מ-24 ס"מ

 

 

גובה הדופן – אין צורך שהמחיצות היו גבוהות עד הסכך ("גוד אסיק מחיצתה")

  • פירוש הביטוי "גוד אסיק מחיצתה" הוא: "העלה את המחיצה מעלה"
  • אין צורך שהמחיצות יהיו מגיעות עד הסכך אלא די שיהיה בהם גובה מחיצה כשר שהוא: 10 טפחים (80 ס"מ או 100 ס"מ), ואז רואים כאילו המחיצות מגיעות עד הסכך
  • אך צריך שהסכך למעלה יהיה מכוון כנגד הדפנות למטה, כלומר שאם נגביהה את הדופן עד הסכך לא יהיה חלל בין הסכך לדופן
  • אם הסכך אינו מכוון ממש כנגד הדפנות:

–   אם הוא בתוך שלושה טפחים : הסוכה כשר

–   אם הוא יותר משלושה טפחים : הסוכה פסולה  (שאויר פוסל בשלושה כאשר יבואר לקמן)

 

 

סדר בניית הסוכה

  • לכתחילה: עדיף לבנות את הדפנות ורק אח"כ להניח את הסכך
  • בדיעבד: אם הניח את הסכך ואח"כ בנה את הדפנות, הסוכה כשרה

 

 

 

דין סכך הסוכה

 

סכך כשר

  • חמישה תנאים לסכך כשר : גידולו מן הארץ כגון ענפים, עצים – (ולא פלסטיק או מתכת וכדומה)
  1. תלוש מהארץ – (ולא מחובר ע"י שורש וכדומה)
  2. אינו ראוי לקבל טומאה – (ולא דבר שיש עליו תורת כלי)
  3. צל מרובה משמש
  4. תחת כיפת השמים בלבד – (ולא תחת עצים, גג או מרפסת)

 

 

סכך פסול

  • כאשר עוברים אפילו על אחד התנאים הנ"ל הסכך פסול, וכגון שאין גידולו מהקרקע או גידולו מהקרקע אך אינו תלוש מהקרקע או שעשה שהסכך כשר אך בנה את הסוכה תחת עץ או מרפסת וכו'
  • סכך שריחו רע או סכך שעליו נושרים ממנו, שיש חשש שהאדם יצא מהסוכה בגלל חסרונות אלו
  • נסרים (עצים) שיש ברוחבם 4 טפחים (גזרת תקרה כאשר יבואר לקמן)
  • סכך גזול (ובדיעבד כשר)
  • סכך שהשמש מרובה מהצל
  • סכך המקבל טומאה, בכל שאלה ניתן להתייעץ עם תלמידי חכמים

 

 

דין "מעמיד" (קשירת הסכך באזיקונים)

  • למדנו שאחד הדברים שפוסלים סכך הוא שאסור לסכך את הסכך בדבר המקבל טומאה. בגמרא נחלקו חכמים ורבי יהודה אם מותר "להעמיד" את הסכך בדבר המקבל טומאה, כלומר האם מותר להניח סכך כשר על דבר המקבל טומאה, כגון: האם מותר להניח על מסגרת הברזל של הסוכה, את הסכך:

 

 

 

לדעת חכמים: הדבר מותר, שלא גזרו שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך על דבר המקבל טומאה יבוא

ויסכך  בסכך הפסול ממש

ולדעת רבי יהודה (לשיטה אחת): אסור, שכן גזר שאם נתיר לאדם להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה

יבוא ויסכך בו ממש

  • להלכה פסק השו"ע: –  לכתחילה: טוב לחוש ולהזהר ולא להעמיד בדבר המקבל טומאה

–  בדיעבד: אם העמיד הסכך בדבר המקבל טומאה, הסכך כשר

  • דוגמאות להעמדת סכך בדבר המקבל טומאה:

– הנחת סכך הסוכה ישירות על מוטות ברזל (כגון המסגרת של סוכת ברזל)

–  קשירת הסכך ע"י אזיקונים לסוכה שלא יעוף ברוח

  • סיכום: לכתחילה: לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה

בדיעבד: אם העמיד הסכך  בדיעבד מותר וטוב שלא יעשה כן

 

 

דין "מעמיד דמעמיד" (קשירת הסכך באזיקונים)

  • ביארנו לעיל: לכתחילה: לא יעמיד הסכך בדבר המקבל טומאה

בדיעבד:אם העמיד הסכך  בדיעבד מותר וטוב שלא יעשה כן

  • אמנם "להעמיד" את "המעמיד" בדבר המקבל טומאה מותר הדבר לכתחילה, דוגמאות לדבר:

–  להניח על המסגרת העשויה ממתכת עץ ולחברו עם מסמר או אזיקון למסגרת המתכת ועליו להניח

את הסכך שכן המסמר או האזיקון הוא מעמיד את המעמיד והדבר מותר לכתחילה

–  להניח מתחת לסכך עץ, על עץ זה להניח את הסכך ועל הסכך להניח עץ נוסף, ואז לקשור את שתי

העצים עם אזיקון הדבר מותר לכתחילה שכן נחשב הדבר למעמיד דמעמיד

 

 

סכך נצח

  • מותר לסכך בסכך נצח לכתחילה

 

 

גזרת תיקרה

  • אדם שלקח קורות עץ ברוחב 4 טפחים על 4 טפחים (32 ס"מ על 32 ס"מ) וסיכך בהם את כל הסוכה, לכאורה הסוכה כשרה, שכן התקיימו כל ג' התנאים לסכך כשר והם:
  1. סיכך בדבר הגדל בארץ
  2.      בדבר התלוש מהארץ
  3.   ובדבר שלא מקבל טומאה
  • אך הדבר אינו כן, והסוכה פסולה. טעם הדבר הוא: שגזרו חז"ל על קורות שרחבות 4 טפחים ומעלה (32 ס"מ ומעלה) שלא לסכך בהם, שיכול האדם לטעות ולומר שכשם שמותר לסכך בסכך כזה גדול כן מותר לסכך בתקרת הבית (והיא כמובן פסולה), גזרה זו נקראת "גזרת תיקרה" וסכך פסול הוא
  • מותר לסכך הסוכה בכפות תמרים אעפ"י שהם גדולים ויש בהם חלקים של 32 על 32 ס"מ, ואין בהם גזרת תקרה (שכן הדבר ידוע לכולם ולא יבואו לטעות ולסכך בתקרת הבית)
  • וכן מותר לסכך את הסוכה בלטות עץ היינו עצים ארוכים ודקים בעובי 2 ס"מ ורוחב 5 ס"מ, שאין בהם גזרת תקרה

 

 

צל ושמש

  • צריך שצל הסוכה יהיה מרובה על חמתה, סוכה שחמתה מרובה על הצל הסוכה פסולה. ולכן יוסיף סכך עד שבסוכה יהיה יותר צל משמש
  • אם רוב הסוכה צלתה מרובה מחמתה, ובמיעוטה חמתה מרובה מצלתה, מותר לשבת אפילו תחת המיעוט שחמתו מרובה לפי שהוא בטל ברוב, כלומר: סוכה כשרה שיש בה יותר צל משמש, מותר לשבת בכל מקום בסוכה אף על פי שיושב תחת מקום שיש בו יותר שמש מצל, והדבר לא פוסל את הסוכה, שכן מיעוט השמש בסוכה בטל הרוב הצל של הסוכה

 

 

צפיפות הסכך (כוכבים)

  • לכתחילה: צריך שיראו כוכבים מהסכך (כוכבים גדולים או קטנים)
  • ואף אם לא נראים כוכבים כלל, הסכך כשר אך ימעט מעט מהסכך שיראו מעט כוכבים
  • ואפילו אם הסכך צפוף כל כך עד שמי גשמים לא עוברים דרך הסכך, הסכך כשר (וטוב למעט מן הסכך שיוכל להיכנס גשם)

 

 

סוכה תחת חבלי כביסה

  • אם בנו סוכה תחת חבלי כביסה או תחת חוטי חשמל או חוטי טלפון, הסוכה כשרה. ואפילו אם תלו בגדים על החבלים אין הדבר פוסל את הסוכה כלל

 

דיני נוי סוכה

 

מהות הנוי

  • מצווה לקשט את הסוכה בקישוטים נאים כדי לנאותה
  • נוי סוכה הינו מצווה משום "זה אלי ואנווהו"
  • כל המרבה במצווה זו הרי זה משובח בין גברים ובין נשים (יש רעיונות מאוד זולים)

 

 

הכשר הנוי ופיסולו

  • נוי התלוי בדפנות: בכל אופן כשר
  • נוי התלוי בתקרה: 2 פרמטרים להלכה זו: 1.מה גודל הנוי
  1.                                                             מה מרחק הנוי מסכך הסוכה

כשתולה את נוי הסוכה צריך שיהיה הנוי צמוד לסכך ותלוי בתוך 4 טפחים (32 ס"מ) מהסכך, שכל נוי הצמוד לסכך בטל

לסכך ואינו נחשב לדבר הפוסל את הסכך (אפילו קישט את כל הסכך מלמטה), וכשהנוי מרוחק ונופל מהסכך יותר מ 4

טפחים (32 ס"מ) אינו בטל לסכך (ויכול ליצור בעיית כשרות)

 

טבלת סיכום:

  גודל הנוי
4 טפחים ומעלה

(32 ס"מ ומעלה)

פחות מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומטה)

מרחק הנוי מהסכך יותר מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומעלה)

אינו בטל לסכך – הסוכה כשרה

אך אסור לישון ולאכול מתחת

בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

פחות מ 4 טפחים

(32 ס"מ ומטה)

בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

 בטל לסכך – הסוכה כשרה

ומותר לישון ולאכול מתחת

 

סיכום

  • דין נוי הבעייתי דווקא בנוי גדול מ- 4 טפחים ודווקא בנוי המרוחק מהסכך יותר מ-4 טפחים
  • ולכן השרשראות שתולים בסוכה לכתחילה יש לתלותם בתוך 32 ס"מ ואף אם ירדו מעל מרחק של 32 ס"מ מהסכך הסוכה כשרה ומותר לאכול ולישון תחתיהם שהרי אין בהם רוחב של 32 ס"מ

 

 

הנאה מנוי, מסכך ומעצי הסוכה

  • כל דבר שהוקצה למצותו אסור להשתמש בו מכוח קדושתו
  • הסוכה כולה מצווה אחת גדולה ולכן חלה קדושה על: עצי הסכך, עצי הדפנות, נוי הסוכה, פירות התלויים בסוכה, ולכן אסור להשתמש בהם כל 8 ימי החג, ואפילו נפלו מעצמם אסור
  • אדם החפץ להנות ולהשתמש בנוי הסוכה בכל ימי החג, יכול לעשות תנאי קודם כניסת החג בשביל שלא תחול קדושה על נוי הסוכה, ויהיה מותר לו להשתמש בנוי הסוכה כל ימי החג, יאמר קודם כניסת החג: "אני מתנה עליהם לאכלם וליהנות מהם בכל עת שאחפוץ אף בימי החג"

 

 

שימוש בנוי סוכה

  • נוי שנפל מסכך הסוכה מותר להעבירו מהסכך לדפנות ולהיפך, ואסור להשתמש בו אפילו כקיסם
  • אדם שתלה בסוכה פירות או פרחים מותר להריח בהם, שאין הדבר נחשב שימוש בנוי
  • במקרה ויש חשש שירד גשם על הסוכה והנוי ייהרס, מותר להוריד את הנוי הסוכה (קישוטים, שטיחים וכדומה) ואחר כך להחזירם לסוכה

 

 

מה נחשב נוי סוכה

  • קישוטים, שטיחים ברצפה ובדפנות, פירות התלויים בסוכה, תמונות, עצי הסוכה, סכך הסוכה וכו'
  • מותר לתלות תמונות של גדולי ישראל בסוכה

 

 

זריקת סכך, עצים ונוי הסוכה בסיום החג

  • סכך, נוי ועצי הסוכה תשמישי מצווה הם ולכן לא יזרקם לאשפה אלא יניחם במקום צנוע או בצידי רשות הרבים (אמנם מעיקר הדין מותר לזורקם לאשפה)

 

 

 

 

 

 

החייבים והפטורים במצוות סוכה

 

מהות הסוכה

  • זכר לענני הכבוד במדבר
  • זכר לסוכות ממש שהיו במדבר
  • כשיושב בסוכה צריך לכוון במצווה זו זכר לענני הכבוד
  • כל רגע ורגע שאדם יושב בסוכה מקיים מצוות עשה מהתורה שנאמר "בסוכות תשבו שבעת ימים"

 

 

מצוות סוכה כוללת

  • אכילה ושתייה בסוכה
  • שינה בסוכה
  • לימוד בסוכה
  • דיור ושהות כללית בסוכה

 

 

דיור שהייה ולימוד בסוכה

  • בכל שבעת הימים עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי ולכן יכניס לסוכה כלים נאים וכו' כפי שהיה דר בביתו
  • בכל רגע שאדם שוהה בסוכה מקיים מצוות עשה מן התורה, ולכן ישתדל לשהות בסוכה ככל היותר
  • מצווה שעיקר דירתו של אדם תהיה בסוכה במשך כל החג וכן הדין שכל תשמישיו שיהיו בסוכה לרבות לימוד תורתו

 

 

החייב והפטור במצות סוכה

  • יש החייבים בסוכה ויש הפטורים מסוכה (כמבואר מיד)
  • אותם הפטורים מסוכה מותר להם לישון, לאכול ולשתות מחוץ לסוכה

 

החייבים בסוכה

  • גברים
  • ילדים מעל גיל 13
  • ילדים מעל גיל 5-6 ואינו צריך לאימו, פטור מסוכה, אך טוב לחנכו במצווה זו
  • גרים
  • אבל
  • חתן (בתוך 7 ימים מחופתו ), אך לא יברך "לישב בסוכה"
  • בעלי ברית: סנדק, מוהל ואבי הבן
  • אדם שהצטער בישיבתו בסוכה והיה פטור מסוכה והסתיים הדבר שמצערו ועתה אינו מצטער
  • הולכי דרכים לשם טיול, חייבים בסוכה

 

הפטורים מסוכה

  • ילדים עד גיל 5-6
  • ילדים מעל גיל 5-6 ואינו צריך לאימו, פטור מסוכה, אך טוב לחנכו במצווה זו
  • נשים, אך יש להם שכר (אם יושבות, אוכלות וכו') בסוכה
  • אונן (בחול המועד)
  • אדם המצטער בישיבתו בסוכה, (אך לאחר כשהסתיים הדבר שמצערו חייב בסוכה – ויבואר בהמשך)
  • חולה שאין בו סכנה וקשה לו לשבת בסוכה, ואם התחיל להרגיש יותר טוב, חייב בסוכה
  • אדם שכואב לו הראש,עיניים, שיניים, אחד האיברים, ואם מרגיש יותר טוב, חייב שוב בסוכה
  • אדם משמש חולה שאינו מסוכן, אך ברגע שסיים לעזור לחולה, חייב שוב בסוכה
  • אדם השמש חולה המסוכן, פטור לגמרי מסוכה
  • שלוחי מצווה, כגון : ההולכים להקביל פני רבותיהם, ההולכים לגבות צדקה ליתומים או לישיבות וכוללים, (אך לא כל שליח, ויעשו שאלת רב) אך ברגע שסיים את השליחות חייב שוב בסוכה
  • הולכי דרכים – לצורך פרנסה, פטור בכל זמן הנסיעה, אך חייב בסוכה בסיום הנסיעה
  • הנוסע במטוס\ אוטובוס לצורך פרנסה, פטור בכל זמן הנסיעה, אך חייב בסוכה בסיום הנסיעה
  • שומרים: ביום ובלילה, כגון: שוטרים, חיילים, שומרים, פטורים כל זמן ששומרים, אך בסיום השמירה חייבים בסוכה
  • שומרים ביום, פטורים כל זמן ששומרים, אך בסיום השמירה חייבים בסוכה
  • שומרים בלילה, פטורים כל זמן ששומרים, אך בסיום השמירה חייבים בסוכה

 

 

כללים נוספים בפטורים מהסוכה

  • ישנם כשפטורים מהסוכה, הפטורים תמיד כגון: ילדים
  • ישנם כשפטורים מהסוכה, פטורים חלקית כגון: מצטער, חולה, שומרים וכו', ולכן כאשר הסתיימה סיבת הפטור חייבים הם שוב במצוות סוכה
  • אישה פטורה מסוכה, אך מקבלת שכר אם אוכלת, שותה, ישנה או שוהה בכלל בסוכה ואשרי חלקה אך לא תברך "ליישב בסוכה" כפי שבעלה מברך
  • קטן שהגיע לחינוך וקשה לו הקור בסוכה פטור מן הסוכה
  • היושב בסוכה בזמן שיש קור ואביו או אימו מודאגים ומצטערים עליו פן יתקרר הרי הוא בכלל מצטער ופטור מן הסוכה

 

 

 

אכילה ושתייה בסוכה

 

אכילה ושתיה בלילה הראשון

  • בליל יום טוב הראשון של החג, יש מצות עשה לאכול כזית פת בסוכה

(ולכן צריך לכוון קודם אכילתו שיושב בסוכה זכר ליצאת מצרים ושהוא בא לקיים מצוות עשה מן

התורה ויכון גם כן לקיים מצוות ישיבה בסוכה זכר לעעני הכבוד שהקיף הקב"ה את בני ישראל)

 

 

אכילה של לילה ראשון כיצד

  • למדה הגמרא על הקשר בין האכילה של מצה בליל פסח ובין האכילה בסוכה בלילה הראשון של חג סוכות ולכן:
  • שיעור אכילת לחם בליל הראשון של סוכות: – מעיקר הדין: כזית (כ- 27 גרם)

–  יש מחמירים: כביצה (כ- 54 גרם)

  • כמה זמן צריך לאכול את השיעור הנ"ל: – לכתחילה: 4-5 דקות

–   דיעבד: 7.5 דקות

 

 

אופן האכילה של לילה ראשון

  • מעיקר הדין: ניתן לאכול את "הכזית" לחם עם שאר אוכלים סלטים וכדומה (וטוב להחמיר שלא)
  • מחמירים: אוכלים את הלחם לבד בלי כל תוספת (כפי שאוכלים בפסח)
  • צריך לבוא תאב לסעודה של היום הראשון (כפי שאוכלים בפסח)

 

 

אכילה ושתיה בשאר ימות החג

  • בשאר ימי החג אין מצוות עשה לאכול בסוכה אלא הדבר רשות, אך אם רוצה לאכול חייב לאכול בסוכה
  • יש אכילה שחייב לאכול בסוכה ויש אכילה שפטור מסוכה

–  אכילה החייבת בסוכה: אכילת קבע (מעל כביצה לחם (56 גרם), מעל כביצה מזונות (56 גרם))

–  אכילה הפטורה מסוכה: אכילת עראי (פחות מכביצה לחם או מזונות, פירות, אורז, שתיה)

  • יש "אכילה קבע" שחייב לברך "ליישב בסוכה", ויש "אכילה קבע" שפטור מלברך "ליישב בסוכה"
  • לקמן טבלת סיכום לאכילה ושתיה בסוכה:
 

המאכל

אכילת עראי

פטור מסוכה

אכילת קבע

חייב בסוכה

אך לא יברך ברכת "ליישב בסוכה"

אכילת קבע

חייב בסוכה

ויברך ברכת "ליישב  בסוכה"

לחם פחות מכביצה לחם

(פחות מ- 54 גרם)

+    
כביצה לחם ומעלה

(מעל 54 גרם)

    +
מזונות:

עוגיות

ספגטי

קוסקוס

וכו'

 

פחות מכביצה מזונות

(פחות 54 גרם)

+    
כביצה מזונות ומעלה

(54 גרם)

  +  
162 גרם ומעלה של מזונות

[וטוב לאכול מעל 216 גרם]

    +
פירות, ירקות, בשר, אורז, וכל שאר האוכלים +    
מים, מיץ וכל סוגי השתייה לרבות יין +    

 

 

 

כיצד מברך ברכת "לישב בסוכה", וכללים נוספים

  • אופן הברכה בסעודת קבע שצריך לברך בה "לישב בסוכה":

יברך בעמידה: "ברוך אתה.. ליישב בסוכה"

ישב ויברך: "ברוך אתה.. המוציא לחם מן הארץ"

  • אמנם יש מקומות שנוהגים לברך על "המוציא" אח"כ על "לישב בסוכה" וכל אחד יעשה כפי מנהגו
  • אדם ששכח לברך "ליישב בסוכה" וברך "המוציא" בלבד, כל זמן שאוכל או שותה או אפילו אוכל פירות לקינוח, יכול לברך "ליישב בסוכה", אך אם לא רוצה לאכול עוד, לא יברך
  • ניתן לברך כמה פעמים ביום ברכת "ליישב בסוכה" כפי הסעודות שסועד בסוכה
  • המחמיר על עצמו לאכול ולשתות כל דבר בסוכה תבוא עליו ברכה (אך לא יברך ברכת "ליישב בסוכה" אלא במקום שחייב כפי המוסבר בטבלה)
  • אדם שאכל 27 גרם פת בסוכה שפטור מברכת "ליישב בסוכה" ובתוך כדי סעודתו רוצה להוסיף ולאכול כזית פת או יותר (כך שבסה"כ יאכל בתוך סעודה זו כביצה פת), במקרה זה הפכה סעודתו מסעודת עראי לסעודת קבע, ולכן יברך ברכת "ליישב בסוכה" בתוך סעודתו
  • כאשר אוכל סעודת קבע שצריך לברך בה "ליישב בסוכה", אסור לאכול ולשתות כלום מחוץ לסוכה בסעודה זו אפילו לא מים
  • מי שמסופק אם בירך "ליישב בסוכה", לא יברך, שכן ספק ברכות להקל, אך טוב שיהרהר ברכה לישב בסוכה בליבו
  • אדם שאוכל סעודת קבע שצריך לברך בה לישב בסוכה אך אינו יכול לשבת מאיזה סיבה ורוצה להשאר עומד בזמן אכילתו, אין חייב לשבת ממש שהכוונה בברכת לישב בסוכה היא לשהות בסוכה
  • נשים הרוצות לאכול ולשתות בסוכה לא תברכנה ברכת "ליישב בסוכה" שכן הם פטורות מסוכה
  • אישה השומעת ברכת "לישב בסוכה" מפי בעלה לא תענה אחריו אמן כי אין ברכה זו שייכת לה, שכן פטורה היא מסוכה, ואם עונה אמן יוצרת הפסק בין נטילת הידיים לברכת המוציא. אך אחר ברכת המוציא חייבת לענות אמן כדי לצאת ידי חובת ברכת המוציא
  • בברכת "לישב בסוכה" את האות למ"ד אומרים בחיריק, כך: "לִישֵב בַסוכָה"

 

 

בא לאכול וירדו גשמים

  • אם יורד גשם בסוכה בזמן שבא לאכול פטור הוא מן הסוכה ויכול להיכנס לביתו ולאכול את סעודתו
  • אמנם יש הבדל אם קרה הדבר ביום הראשון של סוכות או בשאר הלילות
  • אם ירדו גשמים בלילה ראשון של החג:

–  ולא הפסיקו כל הלילה : יכנס לביתו ויקדש ויאכל כזית לחם (ויזכיר בברכת המזון "יעלה ויבוא" כרגיל, ואם

שכח יעלה ויבוא לא יחזור כיוון שאכל בביתו)

–  והפסיקו אחרי חצות הלילה: יכנס לביתו ויקדש ויאכל כזית פת, אם הסתיימו הגשמים  אחרי חצות, יכנס לסוכה

לאכול כזית לחם מהתורה ולא  יברך לישב בסוכה, אלא אם כן אוכל כביצה פת

שאז יכול לברך ברכת לישב בסוכה

–  והפסיקו לפני חצות הלילה: ינכנס לביתו ויקדש ויאכל כזית פת, אם הסתיימו הגשמים לפני חצות יכנס לסוכה

לאכול כזית לחם מהתורה ויברך ליישב בסוכה

  • אם ירדו גשמים בשאר הלילות של החג: – אם נכנס לביתו והתחיל סעודתו, אין מחייבים לחזור לסוכה עד  שיסיים

סעודתו, אפילו אם הסתיימו הגשמים

– ואפילו לא התחיל סעודתו רק שנכנס לביתו ופסקו הגשמים, אין מטריחים

אתו לחזור לסוכה ומי שרוצה לחזור לסוכה רשאי

  • והמחמיר לחזור לסוכה מיד בסיום הגשמים תבוא עליו ברכה

 

 

חיוב אכילה בסוכה לילדים

  • קטן מגיל 5-6 שנים חייבים לחנכו במצוות סוכה על כן יש להסביר לו וללמדו שלא לאכול חוץ לסוכה
  • אסור לתת לילד בן 5-6 שנים, לאכול "אכילת קבע" מחוץ לסוכה, כגון: לחם או מזונות יותר משיעור כביצה (54 גרם) שיאכל מחוץ לסוכה, שכן הכלל אומר שאסור לתת לילד קטן איסור בידיים ואף אישה שאינה חייבת בסוכה לא תיתן לילד איסור בידיים
  • ומותר לילד זה לאכול "אכילת ארעי" מחוץ לסוכה, כגון: פת או מזונות פחות משיעור כביצה (54 גרם), וכל שאר מאכלים כגון אורז, בשר, ביצים ירקות פירות וכו' (כפי המבואר בטבלא לעיל)

 

 

ברית מילה בחג סוכות

  • נכון מאוד לעשות את ברית המילה וסעודת ברית המילה בסוכה
  • ברית מילה שנעשתה באולם, אסור לאכול "אכילת קבע" המצריכה סוכה (כגון: לחם או מזונות מעל 54 גרם), אלא יאכל אוכל שאינו מצריך סוכה: כזית פת, כזית מזונות, סלטים, שתיה וכדומה

 

 

 

אכילה בסוכה בשמיני עצרת

  • בני ארץ ישראל אינם רשאים לאכול בסוכה בשמיני עצרת שלא יראה כמוסיף על המצווה, ולכן אדם שאין לו מקום אחר לאכול בו אלא בסוכה ימעט בסכך שיעור של ארבעה טפחים על ארבעה טפחים (32 ס"מ על 32 ס"מ) כדי שיהיה היכר שיושב בסוכה שלא לשם מצווה סוכה

 

 

 

שינה בסוכה

 

שינה בסוכה

  • השינה בסוכה חובה, וחמורה שינה בסוכה מאכילה בסוכה, שכן:

"אכילת עראי" מחוץ לסוכה מותרת, אך "שינת עראי" מחוץ לסוכה אסורה

 

 

החייבים בשינה בסוכה

  • גברים
  • ילדים שהגיעו לחינוך, טוב לחנכם במצווה זו (הכול כפי דעת הילד)

 

 

שינה עם אישתו בסוכה

  • טוב שהאישה תישן עם הבעל בסוכה, במקום שאפשר ואין כלל בעיה של צניעות, יכול לשמש עם אשתו בסוכה בעת עונתה ואין בדבר כול בזיון בקדושת הסוכה כלל וכלל שדרשו חז"ל "תשבו כעין תדורו", שהרי סוכתו של האדם בימות החג היא ביתו, ואם יש כל חשש לצניעות או כל חשש אחר מותר לצאת מהסוכה ולשמש בבית
  • במקום שקשה לאישתו לישון בסוכה, יישן הבעל לבדו

 

 

הפטורים משינה בסוכה

  • נשים וילדים קטנים
  • אדם המצטער בשהייתו בסוכה (לא כול מצטער פטור אלא לפי הכללים שלימדונו חז"ל, כאשר יבואר)
  • כשירדו גשמים (ויבואר לקמן)

 

 

המצטער בסוכה – פטור מהסוכה

  • לא חייבה תורה לשבת בסוכה כאשר האדם מצטער בישיבתו
  • ישנם מספר מקרים בהם דנים את האדם כמצטער הפטור מסוכה (דווקא במצוות סוכה פטרה התורה את המצטער ולא בשאר מצוות)
    • מקרים בהם האדם נחשב למצטער, ופטור מן הסוכה:

–  כשיורד גשם, אפילו מועט

–  במזג אויר כגון : רוח קשה, חום כבד, קור כבד

–  כשיש בסוכה זבובים, יתושים רבים המטרידים

–  כשיש בסוכה נחשים או עקרבים

–  כשיש בסוכה ריח רע מאוד

–  חולה שיש בו סכנה

–  חולה שאין בו סכנה אפילו רק יש לו כאב ראש, שיניים, גב, אבר מסוים וכו'

–  כשאשתו אינה מרגישה טוב וצריך לעזור לה בטיפול הילדים בלילה (כגון שיש ילדים קטנים

בוכים או שיש ילד חולה וכו')

–  כשהאישה מפחדת לישון לבד בביתה, הבעל נחשב למצטער

–  קטן שהגיע לחינוך וקשה לו לישון בחוץ מחמת הקור

– אדם שיושב בסוכה בימים קרים ואביו מודאג ומצטער וחושש שמא יחלה בנו

  • ישנם מצבים בהם:

–  המצטער פטור מסוכה ואסור לו להחמיר על עצמו לשהות בה, וכגון שיורד גשם על הסוכה

–  המצטער פטור מסוכה ומותר לו להחמיר על עצמו לשהות בסוכה , בשאר המקרים (שאין סכנה)

 

 

כללים נוספים ל"מצטער"

  • במזג אויר של רוח וקור ראוי לאדם להתלבש היטב ולהתכסות בשמיכה כפי שהיה מתכסה בביתו אם היה לו קר ולא יפטור עצמו בקלות יתירה ממצות סוכה החשובה
  • כשיצא מהסוכה כשהוא מצטער לא יצא ויבעט אלא יצא במיתון ובהכנעה
  • בכל המקרים הנזכרים לעיל שפטור מסוכה, אם הסתיים הדבר המצער אותו חייב לחזור לסוכה (כגון כן אם יש הבוכים או שישכנהת הקור                                                                                       הלכו היתושים, הנחש, הסתיימו הכאבים, פסק הגשם, האישה אינה זקוקה לו וכו')

 

 

ירדו גשמים ונכנס לישון בבית

  • כשירדו גשמים ונכנס לישון בביתו ופסקו הגשמים, צריך לחזור לישון בסוכה לפי התנאים הבאים:

 

–  ירדו גשמים בלילה ונכנס לביתו אין צריך לחזור לישון בסוכה עד יתקיימו 2 תנאים:

  1.      עד שיגיע הבוקר
  2.              יתעורר מעצמו – (כלומר שאין צורך להעירו)

 

–  ירדו גשמים ביום ונכנס לביתו צריך לחזור לישון בסוכה עד שיתקיים תנאי אחד :

  1.          יתעורר מעצמו, אך מיד ברגע שהתעורר אם רוצה להמשיך לישון – חייב לישון בסוכה

 

  • המחמיר על עצמו מיד לאחר שפסקו הגשמים לישון בסוכה – תבוא עליו ברכה

 

 

תשמישים האסורים בסוכה

  • לא יעשה שום תשמיש בזוי בסוכה
  • ולכן לא ישטוף כלים וקערות (שהרי יש בהם לכלוך רב), אך מותר לשטוף כוסות וכו'
  • אסור להחליף חיתול לתינוק בסוכה
  • אדם זקן שקשה לו לצאת מן הסוכה יכול להשתין בכלי ואח"כ יוציאו הכלי מחוץ לסוכה

 

 

תשמישים המותרים

  • עישון סגריות
  • נטילת ידיים

 

 

קדושת הסוכה

  • מבואר בזוהר הקדוש שקדושת שבעה אושפיזין (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד) נמצאת בסוכה ולכן גדולה מאוד קדושת הסוכה, ולפיכך היושב בסוכה יתנהג בדרך ארץ ובכבוד
  • וכן יש להזהר מאוד ולהתרחק ממדת הכעס וההקפדה בתוך הסוכה (כמובן גם מחוצה לה)
  • לא ירים קולו על בני ביתו
  • לא ישחק בקוביה בפרט בסוכה

 

 

נרדם מחוץ לסוכה

  • מי שרואה את חבירו שנרדם מחוץ לסוכה, טוב להעירו בנחת שילך לישון בסוכה

 

 

 

 

הלכות ארבעת המינים

 

אתרוג שאינו מורכב

  • רק אתרוג שאינו מורכב כשר לארבעת המינים
  • אתרוג מורכב פסול לארבעת המינים, לא ניתן לצאת בו ידי חובת המצווה ואף לא ניתן לברך עליו
  • אתרוג שהוא בספק אם הוא מורכב או לא, אסור לברך עליו
  • בעבר היה ניתן לדעת אם האתרוג מורכב או לא ע"י זימני זיהוי ברורים, אך בימינו הצליחו החקלאים לזייף סימנים אלו ולכן להיום לא ניתן לסמוך על בדיקות אלו כדי לדעת אם האתרוג מורכב או לא, אלא סומכים על חזקה ויחוס של אתרוגים הידועים ומוכרים לתלמידי חכמים שהם אכן לא מורכבים כלל, ולכן יש לקנות רק אתרוג המוחזק שאינו מורכב

 

ירא שמים

  • אדם ירא שמים הטוען שברשותו אתרוגים שאינן מורכבים, נאמן. וכל שכן רבנות הנותנת כשרות לאתרוגים

 

צבע האתרוג

  • אתרוג ירוק מאוד כצבע עשבים פסול
  • אתרוג צהוב או ירוק בהיר כשר לכתחילה

 

חזזית

  • ישנם דעות שנות מה היא בדיוק החזזית וניתן להתייעץ עם תלמידי חכמים, בעיקר אסור יהיה כתמים שחורים או כנימות בחלקו העליון המשופע של האתרוג ואפילו כתם אחד

 

אתרוג חסר

  • אתרוג שנחסר ממנו חלק, פסול. וכמבואר:
  • ישנם אתרוגים שבדרך גדילתם גדלים עם פיטם ושושנתה, ויש אתרוגים הגדלים ללא פיטם ושושנתה כלל
  • אתרוג הגדל עם פיטם ושושנתה ונשרה השושנה אך נשאר הפיטם (אפילו אם רק מעט ממנו נשאר), כשר
  • אתרוג הגדל עם פיטם ושושנתה ונשרה השושנה וגם הפיטם נשר, פסול
  • אתרוג הגדל עם פיטם ושושנתה, ונשרו השושנה ונשבר פיטם אך נשאר מחובר מעט באתרוג, כשר
  • אתרוג שנחסר מגופו אפילו מעט, פסול
  • אתרוג שננקב וחסר מגופו אפילו מעט, פסול
  • אתרוג שנשר עוקצו, פסול
  • אתרוג שנשבר עוקצו אך עדיין נשאר תלוי באתרוג, כשר

 

טבל

  • אתרוג שאינו מעושר פסול, ולכן חייב לעשרו

 

עורלה

  • אתרוג עורלה פסול

 

אתרוג יבש

  • אתרוג שהתייבש פסול

רוח רעה

  • אתרוג שהיה תחת מיטה שישנו עליה, כשר

 

נטילת ידיים

  • אדם שקם משנתו ולא נטל ידיו ואחז באתרוג, כשר, אך טוב ליטול עליו מים ג' פעמים

 

 

גודל האתרוג

  • לפחות כביצה היינו אתרוג השוקל לפחות 54 גרם
  • אתרוג בינוני הוא למצווה מן המובחר אך גם אתרוג גדול מאוד אפילו כגודל אבטיח כשר

 

אתרוג עגול

  • אתרוג עגול מאוד הדומה לכדור, פסול
  • אתרוג עקום אפילו אם העוקץ לא מכוון כנגד הפיטם כשר
  • טוב להדר באתרוג ישר שהעוקץ מכוון כנגד הפיטם

 

היתר מכירה

  • אתרוגים שהם יבול היתר מכירה, ניתן לסחור בהם

 

אתרוג פסול בשאר ימות החג

  • כל הדברים הפוסלים אתרוג היינו דווקא ליום טוב הראשון של חג הסוכות, אך כשר הוא לנטילה ולברכה בשאר ימות חג הסוכות

 

אתרוג מהודר – סיכום

  • לסיכום, תנאים לאתרוג מהודר:
  1. בצבע צהוב
  2. עם בליטות בגופו ולא חלק כלימון
  3. עוקץ מכוון כנגד הפיטם היינו אתרוג ישר
  4. תחתית האתרוג יורדת בשיפוע כלפי מטה
  5. נקי ללא שום נקודה

 

 

 

 

 

 

עלים נופלים כלפי מטה

  • אדם המחזיק את הלולב בצורה ניצבת כלפי מעלה ועלי הלולב נופלים כלפי מטה, לולב זה פסול אפילו אם קשר את עלי הלולב אל הלולב עד שלא זזים יותר
  • לולב שעליו רק מופרדים ממנו מעט אך לא נופלים כלפי מטה, כשר וטוב לאוגדם (ויבואר מיד כיצד אוגדים)

 

אורך הלולב

  • אורך המינימלי של שדרת הלולב היא 27 ס"מ (ג' טפחים) היינו לא כולל עלים
  • וטוב שיהיה באורך מינימלי של 32 ס"מ (ד' טפחים)

 

נחלקה התיומת

  • כל עלה בלולב בנוי משני עלים הדבוקים זה לזה בגבם כמו האות באנגלית V, עלה זה נקרא תיומת.
  • לולב שנחלקה התיומת שלו היינו שנתחך מקום החיבור של שני העלים:
  • אם רוב העלים חתוכים בהם רובו של העלה: פסול
  • אם רוב העלים חתוכים בהם מיעוטו של העלה: כשר
  • אם רק העלה העליון חתוך כולו: פסול
  • אם רק העלה העליון חתוך ברובו: פסול
  • אם רק העלה העליון חתוך במיעוטו: כשר

 

נחתכו העלים

  • לולב שרוב העלים הגבוהים מן השדרה נחתכו:
  • אם רובו של עלה חתוך: פסול
  • אם מיעוטו של העלה חתוך: כשר

 

לולב שהתעקמה שידרתו

  • לולב שהתעקמה שידרתו: (ההדגמה לאדם המחזיק את שידרת הלולב (החלק הירוק חלק) זקופה ישירות כנגד פניו)
  • אם התעקמה השידרה קדימה כלפי העלים: פסול, ואם התעקמה מעט כשר
  • אם התעקמה השידרה לאחד הצדדים (ימינה או שמאלה): ואם התעקמה מעט כשר
  • אם התעקמה השידרה אחורנית כלפי השידרה: כשר אפילו התעקם הרבה

 

לולב כפוף

  • לולב שהתעקמה ראש שידרתו והיא כפופה לגמרי, ולא משנה להיכן התעקמה, הלולב פסול
  • לולב שהתעקמו רק העלים העליונים שלו אך לא התעקמה שידרתו כלל, הרי הוא כשר

 

זהירות

  • אדם הבודק לולבים כדי לקנותם צריך להזהר מאוד שלא להפסיד ולפסול את הלולבים תוך כדי בדיקתו

 

לולב מהודר – סיכום

  • עלים צמודים ולא מופרדים כלל
  • לולב ששידרתו ישרה לגמרי
  • לולב שהעלה העליון שלו לא מחובר כולו בתיומת
  • לולב שהעלה העליון שלו לא חתוך כלל

 

 

 

 

 

 

הדס משולש

  • הדס לארבעת המינים חייב להיות משלוש הינו הדס שיוצאים מהענף שלו שלושה עלים ולא שניים כמו שמצוי בהדסים הרגילים
  • הדס שרוב עליו הם ג' עלים ובמיעוט ההדס יש עלים הם ב' עלים, כשר
  • עדיף לקנות הדס שכולו בנוי מג' עלים לאורך כל ההדס כולו

 

 

אורך ההדס

  • ג' טפחים היינו 24 ס"מ

 

 

עלים מחסים את עץ הלולב

  • מצווה מן המובחר שראש עלי ההדס יגיעו לתחתית העלים שמעליהם ובכך יוצא שכול עץ ההדס מכוסה העלים ולא נראה מתוכם
  • מעיקר הדין הדס שעליו מכסים רק את רוב עצו ולא את כולו, כשר

 

גודל העלים

  • עלי ההדס צריכים להיות לא בגודל בינוני ומאורכים ולא גדולים ועגולים

 

נחתך ראש ההדס

  • הדס שנחתך ראשו, כשר
  • לכתחילה עדיף ליטול הדס שלם לא נחתך ראשו

 

שלושת עלי ההדס באותו גובה

  • ג' עלי ההדס היוצאים מעץ ההדס, צריכים להיות בגובה אחיד ממקום יציאתם מעץ ההדס היינו בעוקץ (כפי המבואר בציור לעיל) , אמנם אין צורך שגובה היציאה יהיה מדויק מאוד עד כדי עובי השערה, אלא כל שנראה בעין רגילה שהם בגובה אחיד, כשר
  • עלי הדס ששנים מהם באותו גובה במקום העוקץ ואחד מהם מעליהם או תחתם, פסול (דבר זה נקרא הדס שוטה)

 

הדס מהודר – סיכום

  • שלם ולא חתוך בראשו
  • כל אורך ההדס מכוסה בעלי ההדס
  • בכל ההדס יש עלים משולשים היוצאים באותו ממקום העוקץ
  • עלים יפים ולא גדולים ורחבים

 

 

אורך הערבה

  • מינימום ג' טפחים היינו 24 ס"מ

 

שפת הרעבה

  • יש ערבות עם שפה חלקה ויש ערבות עם שפה משושנת כעין שיני מסור קטנות מאוד, שני הסוגים כשרים לכתחילה

 

נחתך ראש הערבה

  • אם נחתך ראש הערבה היינו עץ הערבה, פסולה
  • אך אם נחתך העלה שבראש הערבה הרי היא כשרה
  • אם נחתכו רוב עלי הערבה, הרי היא פסולה

 

נשרי עלי ערבה

  • אם נשרו רוב עלי הערבה, הרי היא פסולה
  • אם נשרו מעט מעלי הערבה, הרי היא כשרה

 

חורים בעלים

  • אם יש חורים קטנים ברוב עלי הערבה אך יש עדיין רוב מכל עלה ועלה, כשרה
  • אם יש חורים גדולים ברוב על הערבה, ואין רוב מכל עלה ועלה, פסולה

 

לבלוב

  • בקצה הערבה יש כעין קלה קטן צמוד מאוד לראש הערבה, הנקרא לבלוב
  • יש המחפשים לקחת דווקא ערבה שיש בראשה לבלוב אך אין זה מעקב וכשרה אף ללא הלבלוב לכתחילה

 

החלפת עלים

  • טוב להדר ולהחליף את עלי הערבה כל יום או יומים
  • וכשמחליף את עלי הערבה

 

ערבה מהודרת – סיכום

  • שלמה עם כול לחלקה

 

אופן אגידת (קשירת ) ארבעת המינים

  • אופן אגידת קשירת ארבעת המינים יחדיו:

–  לוקחים את הלולב שלושת ההדסים ושתי הערבות

–  מניחים את הלולב על השולחן כשהחלק החלק הבשרני כלפי מעלה

–  מצד ימין צמוד ללולב מניחים הדס אחד וערבה אחת

–  וכן מצד שמאל צמוד ללולב מניחים הדס אחד וערבה אחת

–  על הלולב מניחים את ההדס האחרון

–  קושרים הכול יחדיו

  • מצווה מן המובחר לאגוד את הלולב ערבה והדסים בקשר גמור, היינו בשני קשרים זה על גב זה
  • צריך לאגוד (היינו לקשור ולחבר ) את ארבעת המינים קודם היום טוב
  • אם שכח לאגוד קודם היום טוב יאגוד ביום טוב עצמו בקשר ועניבה ולא שתי קשרים זה על גבי זה
  • מן הדין הכול כשרים לאגוד את הלולב וכן אשתו של אדם יכולה לאגוד את הלולב (אך לכתחילה טוב שהאישה לא תאגוד את הלולב), אמנם מצווה על אדם שיאגוד הוא בעצמו את הלולב ערבה והדסים
  • מצווה מן המובחר לאגוד את הלולב ערבה והדסים בעלים של הלולב, אמנם מותר לאגוד בכול דבר כגון: חוטי צמר, חוט תפירה, וכו'

 

 

אופן נענוע ארבעת המינים וברכתם

  • צריך בכל יום לנענע ארבעת המינים, (לא כולל שבת שכן אסור לטלטל את הלולב בשבת משום גזרה)
  • אפילו מי שלא הולך לבית הכנסת ינענע את ארבעת המינים בסוכה
  • הברכה על נטילת לולב:

 

ביום טוב הראשון מברך: 1."ברוך אתה ה'…וציוונו על נטילת לולב"

2."ברוך אתה…וקימנו והגענו לזמן הזה"

בשאר הימים מברך: "ברוך אתה ה'…וציוונו על נטילת לולב" בלבד ולא יברך "שהחיינו"

 

  • הזמנים בהם מנענעים את הלולב 1.לאחר הברכה עליו

2.בתוך אמירת ההלל בפסוקים (הודו לה'…. אנא ה' הושיעה…)

  • אופן נענוע ארבעת המינים לאחר הברכה ובתוך אמירת ההלל:

–  בכל יום קודם ברכה: יאחוז את הלולב בלבד ביד ימין יברך "ברוך אתה … על נטילת לולב"

–  לאחר ברכה ייקח את האתרוג ביד שמאל יצמיד ידיו זו לזו שהאתרוג יגע בלולב

–  ואז ינענע את ארבעת מינים יחדיו כך:

–  מחזיק את ארבעת המינים כנגד ליבו בצורה זקופה מרחיק מליבו ומיישר זרועותיו כלפי חוץ

ומחזיר אל ליבו, כך חוזר על הפעולה 3 פעמים לכל רוח (צד) שיפנה ומתחיל כך:

– ג' פעמים לצד דרום

– ג' פעמים לצד צפון

– ג' פעמים לצד מזרח

– ג' פעמים למעלה

– ג' פעמים למטה

– ג' פעמים לצד מערב

  • וכן ינענע כך תוך כדי אמירת ההלל בפסוקים המופיעים בסידורים, כך:

 

 

אופן הנענוע בהלל

 

 

  • כשאומר בהלל, "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו", ינענע כך:

 

"הודו              לה'                כי                   טוב                     כי                    לעולם                 חסדו"

(דרום)              –                (צפון)              (מזרח)              (למעלה)              (למטה)               (מערב)

 

 

 

  • כשאומר בהלל, "אנא ה' הושיעה נא", ינענע כך:

 

"א               נא               ה'              הו                שי                  עה                נא"

(דרום)         (צפון)            –            (מזרח)        (למעלה)          (למטה)         (מערב)

 

 

 

 

 

 

 

מידע על הכותב

סיפורים קשורים

השאר תשובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *