הלכות פורים

בס"ד

הלכות פורים

(על פי ספר "ילקוט יוסף–מועדים" וספר "חזון עובדיה")

 

רשימת נושאים

חודש אדר

זכר למחצית השקל

קריאת פרשת זכור

תענית אסתר

מקרא מגילה

משלוח מנות איש לרעהו

מתנות לאביונים

סעודת פורים ויום פורים

 

חודש אדר

 

מרבין בשמחה

• משנכנס אדר מרבין בשמחה
• אדם שיש לו טענה משפטית נגד גוי ישתדל כמיטב יכולתו שהדיון יתקיים בחודש אדר מפני שיד ישראל על העליונה בחודש אדר

 

פטירת משה רבינו

• מנהג חסידים ואנשי מעשה (הבריאים) להתענות בז' באדר – יום פטירת משה רבינו, וכן נוהגים לעשות לימוד בליל ז' באדר ומנהג יפה הוא

 

 

 

זכר מחצית השקל

 

מחצית השקל  בדור המדבר (לפני הכניסה לארץ)

• מחצית השקל ניתנה עבור הקמת המשכן – לדור המדבר בלבד

 

מחצית השקל בזמן בית המקדש

• בזמן שהיה בית מקדש הכסף ניתן עבור 2 דברים:

–  קורבנות ציבור – לדורות

–  כשרוצים למנות את עם ישראל שלא ישלוט בהם עין הרע

 

מחצית השקל בימינו

• מחצית השקל בימינו היא זכר למחצית השקל
• ולכן כשנותן מעות אלו יזהר לומר "זכר למחצית השקל" ולא יאמר "מחצית השקל"

   

החייבים בזכר למחצית השקל

• גברים מגיל 20 ומעלה – עיקר הדין
• יש אומרים גברים מעל גיל 13 – טוב להחמיר כן
• יש אומרים אפילו עבור נשים
• ילדים קטנים ואפילו עובר במעי אימו – מי שיכול (ומי שקשה לו יתן סכום הקטן ביותר כמבואר לקמן)

 

כמה נותנים

• יש אומרים 9 גרם כסף טהור (לפי השווי בשוק, ניתן לברר אצל צורף)
• יש אומרים 3 חצאי שקלים
• יש אומרים חצי שקל
• יש אומרים די ב 10 אגרות
• אדם שמצבו הכלכלי קשה יכול לתת סכום קטן עבור "זכר למחצית השקל", ודי שייתן מטבע של חצי שקל

 

למי נותנים את מחצית השקל

• מוסדות תורה וישיבות

 

מתי נותנים

• החל מראש חודש אדר עד סוף החודש
• וטוב לתת לפני קריאת המגילה אם לא נתן עדיין

 

מחצית השקל מכספי מעשר

• הנוהגים להפריש מעשר מכספם אינם רשאים לקחת מכסף זה עבור זכר למחצית השקל
• אמנם אדם שאמר בפירוש בשעה שהתחיל להפריש מעשר כספים שעושה כן "בלי נדר", ועכשיו השעה

דחוקה לו, רשאי לתת לזכר למחצית השקל מכספי מעשר

• וכן אדם רשאי להוסיף מכספי מעשר על מחצית השקל או על מתנות לאביונים

 

 

קריאת פרשת זכור

 

זמן קריאת פרשת זכור וסיבת קריאתה

• קוראים את פרשת "זכור" בשבת שלפני פורים כדי להסמיך את מחיית עמלק למחיית המן שאף הוא היה מזרע עמלק

 

נוסח הקריאה

" זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם:  אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים:  וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח " (דברים פרק כה, יז-יט)

 

קריאת פרשת זכור דאוריתא או דרבנן ומי קוראה

• לדעת רוב הפוסקים קריאת פרשה זו היא מצוות עשה מן התורה
• שליח הציבור צריך להוציא את הציבור ידי חובה בקריאה זו ואף הציבור יתכוונו לצאת ידי חובה
• בשעה שהשליח הציבור קורא פרשת זכור, הציבור לא ידברו כלל
• יש להקפיד להוציא את הספר התורה היותר מהודר לקריאה זו
• שליח ציבור שקרא פרשה זכור בציבור ויצא ידי חובה, רשאי לחזור ולקרוא פרשה זו שוב לציבור אחר

 

החייבים בקריאה

• גברים
• ילדים שהגיעו למצוות (בנים בגיל 13)
• בנשים יש מחלוקת פוסקים אם חייבות מן התורה בקריאת פרשת זכור או שפטורות לגמרי מקריאה זו
• אישה המחמירה ובאה לשמוע קריאה "זכור" בבית כנסת, תבוא עליה ברכה
• אישה שקשה לה לבוא לבית הכנסת יש לה לסמוך על הפוסקים שסוברים שהיא פטורה מקריאה זו
• נשים העוסקות בטיפול הילדים פטורה מלשמוע פרשה זו, שכן כלל גדול בידינו העסוק במצווה פטור

ממצווה

• יש מקומות המארגנים לנשים קריאה בשעות מאוחרות יותר ותבוא עליהם ברכה, ומותר להם להוציא

ספר תורה במיוחד לנשים, אך לא יברכו על קריאה זו

• נשים שלא מגיעות לבית הכנסת טוב שיקראו מחומש את פרשה זו הנמצאת ב:

ספר דברים פרשת "כי תצא" פרק כה פסוקים י"ז-י"ט

• האדם  שנאנס ולא שמע את הקריאה "זכור" בתורה (כגון שהיה חולה, מילואם וכו'), יבוא לבית הכנסת בפרשת "כי תצא" וישמע פרשה זו שבסופה קוראים שוב את מחיית זכר עמלק, והשליח ציבור יכוון  להוציא אותו ידי חובה
• אדם הגר במקום שאין מניין מתפללים ומשום כך אינם יכולים לקרוא בתורה פרשת זכור, צריך לשבות    בעיר שיש שם מניין מתפללים כדי לשמוע פרשה זכור שהיא מצוות עשה מן התורה

 

קריאה לספרדים ואשכנזים

• מאחר וקריאת פרשת זכור היא מצוות עשה מן התורה, לכתחילה יש לספרדי לשמוע פרשת זכור משליח ציבור הקורא במבטא ספרדי מתוך ספר תורה ספרדי וכן להפך באשכנזי
• אמנם ספרדי ששמע קריאת פרשת זכור מאדם הקורא במבטא אשכנזי ומתוך ספר תורה אשכנזי, יצא ידי חובה
• רק בפרשת זכור צריך להקפיד על הדבר, משום שקריאה זו מן התורה. אך בשאר ימות השנה שהקריאות בספר תורה הן מדרבנן, מותר לכתחילה לספרדי לשמוע קריאה בתורה במבטא אשכנזי ומתוך ספר תורה אשכנזי וכן להפך

 

ספר תורה פסול

• ציבור שקראו בתורה את פרשת זכור ולאחר הקריאה נמצא שספר התורה היה הפסול, אפילו התגלה  הדבר בתפילת מנחה, יש להוציא ספר תורה אחר ולקרוא בו שוב אך ללא ברכה
• ציבור שקראו בתורה את פרשת זכור ולאחר מספר שבועות נמצא שספר התורה היה הפסול, יכוונו לצאת ידי חובה בפרשת כי תצא

 

 

תענית אסתר

 

רקע לתענית

• בימי מרדכי ואסתר נקהלו היהודים בי"ג אדר לעמוד על נפשם מפני אויביהם ושונאיהם, והיו צריכים וזקוקים לרחמים לבל יוכלו אויביהם לשלוט בהם, ועמדו בתפלה ובתחנונים וישבו בתענית באותו יום, כשם שמשה רבנו ביום שנלחם עם עמלק עמד בתענית ובתפלה, וגבר ישראל. והשי"ת אלקי אבותינו שמע תחנתם וקיבל תשובתם ותעניתם ברצון, וביום אשר שברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא, אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם, והרגו היהודים בשונאיהם שבעים וחמשה אלף איש, מלבד מה שהרגו בשונאיהם בשושן הבירה, ולא נפקד מאתנו איש, כי לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות.
• ולכן נהגו בכל תפוצות ישראל להתענות ביום זה בכל שנה ושנה זכר לנס שנעשה להם. צום זה נקרא "תענית אסתר"

 

סיבת התענית

• זכר לנס שנעשה לעם ישראל
• זמן לחשבון נפש לפשפש במעשינו ולעשות תשובה

 

זמן התענית

• י"ג באדר
• השנה יוצא י"ג באדר ביום שבת ואין מתענים תענית אסתר בשבת ולכן מקדימים את הצום ליום חמישי שהוא י"א באדר, (אמנם מקרא מגילה יהיה במוצאי שבת וביום ראשון בבוקר ויבואר לקמן)
• הצום מתחיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים

 

החייבים בתענית

• גברים
• נשים
• ילדים שהגיעו למצוות: – בנים: מגיל 13

– בנות: מגיל 12

• אפילו מי שבא בדרך וקשה עליו התענית ידחק עצמו ויתענה, ולא יפרוש מהציבור

 

הפטורים מתענית

• מעוברת משהוכר עוברה ג' חודשים להריונה
• מעוברת המקיאה או שחשה בחולשה רבה אפילו אם לא מלאו ג' חודשים להריונה ובפרט אם עברו 40 יום ליצירת הולד
• מניקה תוך 24 חודשים (שנתיים) ללדיתה, אפילו הפסיקה להניק, ומרגישה חולשה יתירה. אך אם מרגישה בטוב ויכולה לצום טוב שתצום ככולם
• יולדת תוך 30 יום ללדיתה – ואינה רשאית להחמיר על עצמה לצום
• אישה שהפילה:

– אם היא בתוך 30 יום להפלתה – פטורה

– אם היא לאחר 30 יום להפלתה עד שנתיים מיום ההפלה, אם מרגישה חולשה – פטורה

• חולה שאין בו סכנה – ואינו רשאי להחמיר על עצמו לצום
• מי שתקפתו חולשה יתרה וכגון, מיגרנה חזקה, כאבי בטן חזקים, בחילה קשה וכדומה
• זקן מופלג תשוש כוח – ואינו רשאי להחמיר על עצמו לצום
• מצטער מכאבי עיניים – אם ע"י פקודת רופא שאסר עליו לצום – אף לא יפרע תעניתו

– אם בלי פקודת רופא – כשיבריא יפרע תעניתו

• חתן תוך 7 ימים לחופתו (שבע ברכות)
• בעלי ברית והם: אבי הבן, הסנדק והמוהל. ואינם רשאים להחמיר על עצמם לצום שיום טוב הוא להם

 

תפילה וקריאה בתורה במנחה של יום הצום 

• כשיש 6 צמים מן המניין מוציאים ספר תורה וקוראים בתורה 3 עולים בפרשת "ויחל"
• העולה לתורה חייב להיות אדם שצם, אדם שלא צם אינו רשאי לעלות לתורה
• מוסיפים בתפילת העמידה במנחה "עננו" (הציבור בתפילת העמידה, והשליח ציבור גם בחזרה)

 

אכל בטעות בצום

• השנה שחל י"ג באדר ביום שבת ומקדימים את התענית ליום חמישי ואדם אכל בטעות ביום חמישי, טוב שיתענה ביום שישי

 

 

מקרא מגילה

 

זמן מקרא מגילה

• ישנם שני זמנים למקרא מגילה : י"ד באדר – לעיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון

ט"ו באדר – לעיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון

• בכול אחד מהמקומות (י"ד \ ט"ו) קוראים את המגילה פעמיים :

– פעם אחת בלילה: בסוף תפילת ערבית – כל הלילה כשר למקרא מגילה – זמנו מצאת הכוכבים עד עלות השחר

   – פעם שנייה ביום : בסוף תפילת שחרית – כל היום כשר למקרא מגילה – זמנו מנץ החמה עד שקיעת החמה

• אדם שלא יכול לקרוא את מקרא מגילה שביום, אחרי נץ החמה, יקראנה בעלות השחר
• אדם שלא קרא את המגילה בלילה אין שוב תשלומין

 

מי קורא בי"ד \ ט"ו

• עיירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון- קוראים בי"ד (רוב הארץ)
• עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון קוראים בט"ו (כגון: ירושלים)
• עיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון או לא קוראים: בי"ד ובט"ו

–          בי"ד : בברכה

–          בט"ו : בלי ברכה (ספק ברכות להקל)

• רשימת עיירות המסופקות:

צפת, טבריה, בית שאן, עכו ,חיפה, יפו, תל אביב, בני ברק, לוד, חברון ובאר שבע

• עיירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון והסמוך להם(במרחק 960 מ'), והנראה  להם- קוראים בט"ו

 

החייבים במקרא מגילה

• גברים
• ילדים מעל גיל מצוות
• נשים חייבות במקרא מגילה ואף על פי שחייבות במקרא מגילה, אינן חייבות להגיע לבית הכנסת. ולכן אישה שלא יכולה להגיע לבית הכנסת, יקרא לה בעלה בבית או שיתארגנו מספר נשים וגבר יקרא להם את המגילה יחד
• אדם כבד שמיעה השומע דרך מכשירי שמיעה, חייב בקריאת מגילה
• סומא (עיור)
• אילם (לא מדבר)
• ילדים קטנים: אינם חייבים במקרא מגילה, אך מחנכים אותם למקרא מגילה
• ילדים קטנים מאוד יש להיזהר לא להביאם לבית הכנסת מחשש שיפריעו לציבור לשמוע מקרא מגילה

 

מי יכול לקרוא מגילה ולהוציא ידי חובה

• רק אדם שחייב בקריאת המגילה יכול להוציא אחרים ידי חובת מקרא מגילה
• אדם שפטור ממקרא מגילה לא יכול להוציא ידי חובה אחרים החייבים במקרא מגילה
• לכול השיטות נשים חייבות במקרא מגילה, אך ישנה מחלוקת פוסקים אם גם יכולה להוציא ידי חובה

בקריאתה או לא, ולכן:    – לכתחילה: לא תוציא ידי חובה

– בדיעבד: אם קראה יצאו ידי חובה בקריאתה

• קטן, אפילו הגיע לחינוך, לא יכול להוציא ידי חובה אחרים, ורק בשעת הדחק גדול כגון שאין מי

שיקרא את המגילה, יכול קטן שהגיע לחינוך להוציא ידי חובה אחרים

• אדם המשתמש במכשירי שמיעה, חייב במקרא מגילה ואף יכול להוציא אחרים ידי חובה

 

ברכת המגילה

 

בלילה:

• ברכה ראשונה:  –   " על מקרא מגילה "

–   " שעשה ניסים "

–   " שהחיינו "

• ברכה אחרונה:   –   " הרב את ריבנו " (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)

 

ביום:

• ברכה ראשונה:  –   " על מקרא מגילה "

–   " שעשה ניסים "  (רק הספרדים לא מברכים שהחיינו ביום, האשכנזים מברכים)

• ברכה אחרונה:   –   " הרב את ריבנו " (אמנם לא תמיד מברכים ברכה אחרונה, ויבואר לקמן)
• שליח ציבור ששכח לברך את אחת הברכות, אם לא סיים את המגילה יברך במקום שנזכר, אפילו נזכר בפסוק האחרון של המגילה
• שליח ציבור ששכח לברך ברכת "שהחיינו", וסיים את המגילה כולה, לא יברך עכשיו "שהחיינו" אלא יברך בקריאת המגילה שבבוקר את ברכת "שהחיינו"
• שליח ציבור ששכח לברך בכלל לא ברכה ראשונה ולא ברכה אחרונה, בכל זאת יצאו ידי חובה שהרי ברכות אינן מעכבות
• גם אם אדם בירך את כול הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב, אם מוציא ידי חובה אנשים שלא שמעו

מקרא מגילה

• אדם שיש ברשותו מגילה כשרה ובא עימה לבית הכנסת, רשאי לברך בעצמו בלחש את ברכות המגילה עם השליח ציבור, ואין לחוש לברכה שאינה צריכה. ומכל מקום עדיף יותר לשמוע הברכות מפי השליח ציבור שברוב עם הדרת מלך, ויענה אחריו אמן
• אדם שיש ברשותו מגליה כשרה רשאי לברך לעצמו בלחש ברכה אחרונה עם השליח ציבור

 

נוסח קריאת המגילה

• אין מדקדקים בטעויות מקרא מגילה שאין הבדל במשמעות המילה וכגון: שאם קרא יהודיים במקום יהודים או להפך – יצא, שהכול עניין אחד. אבל טעות אחרת כגון שאמר ומרדכי ישב במקום ומרדכי יושב, וכגון שאמר והמן נפל במקום והמן נופל – לא יצא, שהרי יש כאן משמעות שונה. וצריך לחזור למקום  הטעות ולקרוא כראוי משם ואילך, שנחשב הדבר כאילו דילג את אותה שטעה בה
• שכמגיעים לפרק ח' פסוק יא', יש נוהגים וכופלים את התיבה: להשמיד "להרוג", "ולהרוג", משום שישנם שתי נוסחאות במילה זו. ובדיעבד אם לא חזר ואמר "ולהרוג" יצא ידי חובה, ואין צריך לקרוא את המגילה שוב
• וכן יש נוהגים וכופלים את התיבה: ואיש לא עמד "בפניהם", כופלים ואומרים ואיש לא עמד "לפניהם", משום שישנם שתי נוסחאות במילה זו
• את תיבת "באומרם" הכתובה במגילה קוראים "כאומרם". ואין כופלים אלא אומרים כאומרם אעפ"י שכתוב "באומרם". (כמו כל קרי וכתיב שבתורה שהקורא מבטא את הקרי ולא תא הכתיב)
• יש לקרוא את התיבה "שורר" בשין שמאלית. וכן פשט המנהג
• לכתחילה צריך לומר את שמות עשרת בני המן בנשימה אחת, כדי להודיע שכולם נהרגו ונתלו כאחד. וטוב לנהוג ולומר בנשימה אחת החל מתיבות "חמש מאות איש" וכו' עד "עשרת". אמנם בדיעבד אם לא אמרם בנשימה אחת יצא ידי חובה
• כשקורא בנשימה אחת "עשרת בני המן", יזהר לומר "ואת" של כל אחד מעשרת בני המן מתוך המגילה כראוי
• נוהגים לומר כל הקהל יחד ארבעה פסוקים של גאולה, והם:

1. "איש יהודי היה בשושן הבירה"
2. "בלילה ההוא נדדה שנת המלך"
3. "ומרדכי יצא מלפני המלך"
4. "ליהודים היתה אורה ושמחה"

• ובירושלים נוהגים להוסיף פסוק נוסף והוא: "כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש"
• כל הפסוקים שהציבור אומרים יחדיו, צריך השליח ציבור לחזור ולקוראם לבדו מתוך המגילה
• בסיום מקרא מגילה לאחר שבירך השליח ציבור ברכה אחרונה נוהגים לומר: "ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים הרשעים שונאי ה', ברוכים כל הצדיקים המאמינים בה', וגם חרבונה זכור לטוב". ומנהגינו לכופלו שלוש פעמים

 

מתי מברכים ברכה אחרונה

• אין מברכים ברכה אחרונה בסוף המגילה אלא אם כן יש מניין, היינו: כשיש 10 אנשים בין גברים

ובין נשים, ויש אומרים שאף ילדים  יכולים להצטרף למניין

• ולכן אדם הקורא את המגילה לבד או כשאין מניין (10 אנשים), לא יברך ברכה אחרונה
• הקורא לנשים ויש עשר נשים, צריך לברך ברכה אחרונה, (ואם אין עשר נשים לא יברך ברכה אחרונה)

 

עומדים או יושבים בזמן מקרא מגילה

• בזמן שהשליח ציבור מברך את ברכות המגילה, יש מנהגים שונים מה עושה הציבור:

– יש עומדים ויש יושבים

– וכל אחד ינהג כפי המקום שבו קורא את המגילה

• בזמן שהשליח ציבור קורא את המגילה: השליח ציבור: עומד מתחילה עד הסוף (מפני כבוד הציבור)

הציבור: יושב

• טוב ששני אנשים יעמדו בצידי השליח ציבור אחד מימינו ואחד משמאלו

 

דיבור בשעת מקרא מגילה

• אסור לדבר כלל בשעת מקרא מגילה מתחילתה ועד שיברך שליח ציבור ברכה אחרונה על המגילה
• יזהר לשמוע מילה במילה משליח הציבור בשעת קריאת המגילה, במקרה ולא שמע מילה משליח

הציבור יקראנה מתוך המגילה כשרה שאוחז בידו או מתוך חומש

• אדם שדיבר בשעת מקרא מגילה ולא שמע כמה תיבות צריך לחזור ולקרוא את המילים שלא שמע

מתוך מגילה כשרה או מתוך חומש

 

אכילה ושתיה לפני קריאת המגילה

• אסור לאכול לפני מקרא מגילה אכילת קבע בין בלילה ובין ביום, וכן הנשים לא יאכלו כלום עד אשר יגיעו הגברים ויקראו להם מגילה בבית. (לכן לא יתמהמהו הגברים לאחר שסיימו מקרא מגילה)
• אך מותר לאכול אכילת ארעי לפני מקרא מגילה, אוכלים הנחשבים לאכילת ארעי הם:

–  פירות (כמה שרוצה)

–  לחם פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)

–  מזונות פחות מכביצה (פחות מ- 54 גרם)

–  שתיה: מים, תה, קפה וכדומה, כמה שרוצה

• המחמיר שלא לאכול כלום תבוא עליו ברכה. אמנם אם התענית קשה לו (כגון בקריאת הלילה), אין צורך להחמיר

 

שליח ציבור

• על השליח ציבור ללמוד ולהכין היטב את כל כללי מקרא מגילה
• לכתחילה: יש לקרוא את המגילה בטעמיה

בדיעבד: אם אין מי שיודע לקרוא בטעמים, יקרא בלי טעמים

• אסור לשליח ציבור לדלג בקריאה אפילו על אות אחת
• כל הפסוקים שהציבור אומרים יחדיו, צריך השליח ציבור לחזור ולקוראם לבדו מתוך המגילה
• קודם קריאת המגילה יאמר השליח ציבור שהוא מכוון להוציא את הציבור ידי חובה ואף הציבור יתכוונו לצאת ידי חובת מקרא מגילה
• יש שפותחים את המגילה כולה קודם הקריאה ואח"כ מברכים וקוראים בעודה פתוחה. ויש שמברכים על המגילה שהיא גלולה ומתחילים לקרוא, כך שבסוף הקריאת המגילה כולה פתוחה, וכן נוהגים. ומכל מקום טוב שהשליח ציבור לבדו יפשוט המגילה לפני הקריאה להראות הנס ואחר כך יברך ויקרא
• בסיום קריאת המגילה יגלול את המגילה מסופה לתחילתה, ורק אח"כ יברך ברכה אחרונה, וימתין שכל הציבור שיש ברשותם מגילה כשרה יסיימו לגלול את המגילה, שגנאי הוא למגילה שתהיה מונחת פתוחה כך שלא לצורך
• שליח ציבור שטעה ובירך ברכה אחרונה קודם שגלל את המגילה, אין צורך הפסיקו באמצע הברכה, אלא יסיים הברכה ואח"כ יגלול המגילה כולה
• אין לגלול את המגילה בזמן שמברך ברכה אחרונה, שלכתחילה אין ראוי להתעסק בשום דבר בשעה שמברך
• צריך שכול הציבור ישמעו את כל המגילה כולה ולכן אם השליח ציבור קורא במקום שעושים רעש רב (כגון שמכים כששומעים את המילה, המן) ימתין עד שיסיימו הציבור להרעיש ורק אז ימשיך לקרוא
• שליח ציבור ששכח לברך ברכה אחרונה, יצאו הציבור ידי חובה (שאין הברכות מעכבות)
• ספרדי השומע מקרא מגילה משליח ציבור אשכנזי יוצא ידי חובה וכן להפך
• גם אם השליח ציבור בירך את כול הברכות כולן, יכול לחזור ולברך שוב אם מוציא אחרים ידי חובה

 

פורים שחל במוצאי שבת

• כשפורים חל במוצאי שבת אסור להביא לבית הכנסת את המגילה בשבת, שכן נחשב שמכין מקודש לחול. אמנם במקום הצורך יכול להביא המגילה לאחר שקיעת החמה של מוצאי השבת, ואם אפשר יביא המגילה על ידי קטן
• כשחל פורים במוצאי שבת, יתפללו תפילת עמידה, בסיום תפילת העמידה יאמרו חצי קדיש, ואז יאמרו "שובה ה'" עד "ואתה קדוש", ויברכו בורא מאורי האש, ואחר כך יקראו את המגילה, וכשמבדיל בביתו לא יאמר ברכת המבדיל אם מבדיל לעצמו בלבד. ואם מבדיל גם לאחרים וכגון שמוציא ידי חובה את אשתו בהבדלה, נכון שאשתו תברך בעצמה את ברכת מאורי האש
• אם ששכחו ולא בירכו מאורי האש לפני קריאת המגילה והתחילו לקרוא המגילה, ונזכרו שלא בירכו, יפסיק השליח ציבור בין הפרקים או בין פרשה לפרשה ויברך בורא מאורי האש ואחר כך ימשיך לקרוא במגילה מהיכן שפסק

 

נאנס ולא קרא המגילה בזמנה

• אדם שנאנס ולא קרא את המגילה בזמנה, כגון מי שאמור לקרוא בי"ד ועבר יום י"ד ולא קראה כלל,

יקרא את המגילה בט"ו אך בלי ברכה

 

אחיזת מגילה ללא מטפחת

• יש ואמרים שכשם שאסור לאחוז ספר תורה בלי מטפחת כך אסור לאחוז מגילת אסתר בלי מטפחת. ויש מתרים לאחוז מגילת אסתר ללא מטפחת. וטוב להחמיר וליטול ידיים קודם שיאחז במגילה ללא מטפחת

 

שמיעה דרך רדיו

• אין יוצאים ידי חובת מקרא מגילה אם שומעים אותה דרך הרדיו

 

שמיעת מקרא מגילה ע"י מיקרופון

• כשאולם בית הכנסת גדול מאוד ובאים קהל רב לשמוע מקרא מגילה, ומשמיעים מקרא המגילה ע"י

מיקרופון :

– היושבים סמוך לשליח צבור ויכולים לשומעו גם אם לא היה מיקרופון – יוצאים  ידי חובה

– היושבים רחוק מהשליח צבור שמבלעדי המיקרופון לא היו יכולים לשמועו – לא יוציאם ידי חובתם

• במקום שלא ניתן לשמוע את השליח ציבור אלא ע"י מיקרופון – אין לקרוא כך את המגילה

 

אדם שגר בעיר המוקפת חומה והלך לעיר אינה מוקפת חומה ולהפך

• ישנם 2 זמני מקרא מגילה (כמבואר לעיל): בי"ד, ט"ו
• אדם הגר במקום שזמן מצוות פורים היא ביום מסויים ושוהה בעיר אחרת שזמן מצוות פורים ביום

אחר ויישן שם כל הלילה וגם בעלות השחר, מתחייב לקיים מצוות פורים כאנשי העיר שבה לן לכן:

• אדם הגר במקום בו חוגגים פורים בט"ו והלך למקום שחוגגים פורים בי"ד, כגון:

אדם שגר בירושלים והולך לשהות בתל אביב מליל י"ד עד עלות השחר של י"ד חייב לחגוג בתל אביב

פורים כבני תל אביב כולל מקרא מגילה ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים.

וכשיחזור לירושלים בליל ט"ו ישנה מחלוקת אם צריך לנהוג שוב בעירו מצוות פורים כגון מקרא מגילה

משלוח מנות וכו'. ולמעשה יש לו לנהוג כול דיני פורים שנית בעירו , אך לא יברך על מקרא מגילה

• אמנם אדם הגר בירושלים והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב אינו חייב במצוות פורים כלל בעיר תל אביב,

ואם חוזר לעירו בליל ט"ו חייב בכל מצוות פורים בירושלים

• אדם הגר בירושלים והלך בבוקר יום י"ד לתל אביב ושהה שם עד בוקר ט"ו, נפטר לגמרי ממצות פורים

הן בתל אביב שהרי הגיע לשם רק בבוקר י"ד, והן ממצוות פורים בירושלים שכן שהה מליל ט"ו עד בוקר

ט"ו בתל אביב, ולכן יזהר אדם לא לנהוג כך שלא יפסיד את המצוות היקרות של חג הפורים

• אדם הגר תל אביב והיה בתל אביב בליל ויום י"ד ועשה את כול מצוות פורים כולם, ונסע לירושלים

ושהה שם בליל ויום ט"ו, ישנה מחלוקת אם חייב לקיים את מצוות פורים גם בירושלים, ולהלכה מעיקר

הדין שאינו צריך לחזור על מצוות פורים בירושלים שהרי עשה את כול מצוות פורים כהלכתם בתל אביב

אמנם המחמיר על עצמו לשמוע מקרא מגילה בליל ויום ט"ו תבוא עליו ברכה, אך אינו יכול להוציא ידי

חובה מקרא מגילה אנשים מירושלים

• אדם הגר בתל אביב ואינו נמצא בליל ויום י"ד בתל אביב אלא שוהה בליל ויום י"ד בירושלים, פקע ממנו מצוות פורים בי"ד. ואם נשאר בליל ט"ו וביום ט"ו בירושלים חל עליו חיוב של בני ט"ו ולכן חייב בכל מצוות פורים מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים כבני ירושלים
• ומכיוון שישנם עוד פרטים בנושא זה, כדי להתייעץ עם תלמיד חכם בכל שאלה

 

ברוב עם הדרת מלך

• מצווה מן המובחר לקרוא מגילה ברוב עם, ולכן מבטלים תורה לשמוע מקרא מגילה, ואפילו יש בבית הכנסת מאה איש מצווה לבטל תורה וללכת לשמוע מקרא מגילה עם הציבור. וכן בזמן שהיה בית מקדש היו כוהנים ולווים מבטלים עבודת בית המקדש ובאים לשמוע מקרא מגילה משום פירסומי ניסא
• ומכל מקום אם ידוע שבבית כנסת זו יש הפרעות ולא ניתן לשמוע כל מקרא המגילה כראוי, ניתן לקרוא המגילה בעשרה

 

 

משלוח מנות איש לרעהו

 

מדוע תיקנו לשלוח מנות איש לרעהו בפורים (2 שיטות)

• שיהיה לכל אחד אוכל לסעודת פורים
• להרבות אהבה וחיבה בעם ישראל

 

זמן משלוח מנות

• לגרים בעירות שאינן מוקפות חומה מימות יהושע בן נון : ביום י"ד בלבד
• לגרים בעירות המוקפות חומה מימות יהושע בן נון : ביום ט"ו בלבד
• לגרים בעירות המסופקות אם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון: עיקר הדין: שולחים ביום י"ד בלבד

יש מחמירים: לשלוח גם ביום ט"ו

• זמן משלוח מנות הוא ביום בלבד, מיד אחרי מקרא מגילה שקוראים ביום, (ולא בלילה)
• כל היום כשר למשלוח מנות, החל מאחרי מקרא מגילה עד השקיעה

 

כמה מנות שולחים ולכמה אנשים

• שולחים 2 מנות לאיש אחד ובזה יוצאים ידי חובה
• אמנם כל המרבה לשלוח מנות איש לרעהו הרי זה משובח (אך לא מעיקר הדין)

 

מה נחשב "למנות"

• המנות צריכות להיות דווקא אוכל
• ולכן השולח דבר שאינו אוכל כגון: בגדים, ספרים, סיגריות, כסף וכו'- לא יצא ידי חובה
• עדיף שהמנות יהיו מוכנות וראויות למאכל
• יש אומרים שיוצאים ידי חובה בבשר חי
• השולח תרנגול חי לא יצא ידי חובה
• משקה חשוב כמנה וכגון: יין, קולה, מיץ, מים מינרלים וכדומה
• שני מיני משקאות נחשב לשתי מנות
• טוב להדר ולשלוח דווקא אוכלים ולא משקים
• המנות צריכות להיות ממינים שונים ולא מאותו מין
• סוגי בשר שונים או בטעמים שונים נחשב לשתי מנות
• לחם חשוב מנה
• ממתקים נחשבים למנה
• קופסאת שימורים נחשבת למנה
• חשוב שהמנות יהיו חשובות כפי ערך הנותן והמקבל

 

החייבים במשלוח מנות

• גברים
• נשים
• ילדים מעל גיל 13
• בנות מעל גיל 12
• טוב לחנך קטנים שהגיעו לגיל חינוך במשלוח מנות
• עני

 

מי יכול לשלוח למי

• אישה תשלח לאישה וגבר ישלח לגבר (מחשש נישואין)
• תלמיד יכול לשלוח לרבו ולהפך
• בן יכול לשלוח לאביו ולהפך
• אין צורך בשליח
• ניתן לשלוח מנות ע"י ילדים
• השולח לקטן לא יצא ידי חובה, וקטן נחשב עד גיל מצוות שהוא 13

 

כשרות המנות

• המנות צריכות להיות כשרות
• וכן השולח בשר "לא חלק" לספרדי לא יצא ידי חובה

 

האם ניתן לשלוח בעילום שם

• השולח בעילום שם יש אומרים שלא יצא ידי חובה

 

 

מתנות לאביונים

 

למי נותנים מתנות לאביונים

• מצווה לתת שתי מתנות לשני אביונים (עניים), היינו מתנה אחת לכל אביון
• עני: היינו אדם שאין לו כמות הכנסות שעימה הוא מצליח "לסגור את החודש"
• אדם שיש לו הכנסות טובות אך לא יודע להשתמש עם הכסף כראוי ולכן הוא "במינוס", אינו נחשב עני
• הנותן שתי מתנות לאיש ואשתו האביונים יצא ידי חובה
• נתן לאב ולבן הסמוך על שולחן אביו יצא ידי חובה
• ניתן לתת לאביון קטן

 

מה נותנים וכמה

• יוצאים ידי חובה בנתינת כסף או מאכל, אבל לא בבגדים או כלים
• מעיקר הדין ניתן לתת פרוטה אחת, בימינו 10 אגורות, אך ירא שמים ייתן מעות בעין יפה ובסבר פנים

יפות כשיעור שווי סעודה אחת של לחם וליפתן

• אין מדקדקים במעות פורים אלא כל הפושט ידו ליטול נותנים לו
• מוטב להרבות כפי יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודת פורים ומשלוח מנות איש לרעהו שאין

שמחה גדולה ומפוארה אלא במשמח ליבם של אלו

 

זמן נתינת מתנות לאביונם     

• בעיירות אינן מוקפות חומה: ביום י"ד, אחרי קריאת המגילה עד שקיעת החמה
• בעיירות המוקפות חומה: ביום ט"ו,  אחרי קריאת המגילה עד שקיעת החמה
• גרים בעיר המסופקת אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון

– מעיקר הדין: חייבים במשלוח מנות רק ביום י"ד בלבד

– יש מחמירים: לשלוח מתנות לאביונים גם ביום ט"ו

• זמן משלוח מתנות לאביונים הוא ביום בלבד (ולא בלילה) – וייתן מיד בסיום מקרא מגילה של יום
• אדם שנתן מתנות לאביונים קודם זמנים אלו לא יצא ידי חובה

 

החייבים בנתינת מעות לאביונים

• גברים
• נשים אפילו נשואות
• בנים מעל גיל 13
• בנות מעל גיל 12
• אפילו עני המתפרנס מצדקה
• קטנים שהגיעו לחינוך טוב לחנכם

 

נתינת מתנה לאביונים ממעות מעשרות

• אין ליטול מתנות לאביונים ממעות מעשר שאדם מפריש בכל חודש (משום שדבר שבחובה אינו בא אלא מחולין)
• אדם שאמר בפרוש בעת שהתחיל להפריש מעשר כפסים "בלי נדר", והשעה דחוקה לו, מותר לו לתת

מכספי מעשר מעות לאביונים

• אמנם מי שקיים מצוות מתנות לאביונים כדת ורוצה להוסיף מכספי מעשר, יכול לעשות כן

 

גבאי צדקה

• אדם שלא מכיר עניים ונותן כסף לגבאי צדקה שהם יתנו לעניים שהם מכירים יוצא ידי חובה (כמובן

שהגבאים צריכים לתת כסף זה בזמן מצוותו (או ביום י"ד או ביום ט"ו אך לא לפני או אחרי זמנים אלו)

 

צ'ק

• הנותן צ'ק לאביון יוצא ידי חובתו ואפילו הבנק סגור באותו יום, משום שכיוון שהצ'ק נמצא ברשותו ניתן לקנות בו מצרכים אצל מכירו, כגון במכולת בה קונה באופן תדיר וכדומה

 

אדם שלא מצא עני

• במקום שאין עניים מצויים, ניתן לשמור מעות לאביונים אצלו, וייתנם במקום שירצה

 

מה מותר לעני לעשות בכסף שניתן לו

• מתנות לאביונים שניתנו לעני בפורים, יכול העני לקנות בהם מה שחפץ כגון בגדים ספרים וכדומה ואינו חייב לקנות במעות אלו דווקא אוכל

 

 

סעודת פורים

 

זמן סעודת פורים

• הגרים בעיירות אינן מוקפות חומה: ביום י"ד, אחרי משלוח מנות ומתנות לאביונים
• הגרים בעיירות המוקפות חומה:ביום ט"ו, דאחרי משלוח מנות ומתנות לאביונים
• הגרים בעיירות המסופקת אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון:

– מעיקר הדין: חייבים בסעודת פורים רק ביום י"ד בלבד

– יש מחמירים: לעשות סעודת פורים גם ביום ט"ו

• סעודה זו נוהגת ביום בלבד (אחר ששלח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים)

 

הסעודה כיצד

• מצווה להרבות בסעודת פורים ויוצאים ידי חובה בסעודה אחת
• מעיקר הדין אין צריך לאכול לחם, אך טוב לכתחילה לאכול לחם בסעודה
• יאכל בשר בהמה (כמובן "בשר חלק") ויתקן סעודה נאה
• יש אומרים שאין יוצאים ידי חובה בבשר עוף ודגים שאין שמחה אלא בבשר, ואם קשה לאדם בשר

בהמה יאכל בשר עוף

• טוב לעשות סעודת פורים עם חבריו ובני משפחתו
• יאכל וישתה יין כדי שיהיה מבוסם, וישתכר מעט עד שיירדם בשכרותו
• מה שאמרו חייב אדם לשתות עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי, אין הכוונה שישתכר שהרי

השכרות איסור גמור, אלא רק שישתה מעט יותר ממה שרגיל, וכל שכן שמי שיודע שאם ישתכר ביין

ובשאר משקים יזלזל באיזה מצווה או ימנע מברכת המזון או שהוא תלמיד חכם ויגרום לבזיון

התורה, לא ישתה אלא שיעור מועט שלא יבוא לידי שיכרות

• יש הנוהגים לאכול מאכל זרעונים בפורים, זכר לזרעונים שאכלו דניאל וחבריו בבבל וכן אסתר

 

החייבים בסעודה זו

• גברים
• נשים, אך תשתה רק מעט יין
• אַבֶל על אב או אם בתוך י"ב חודש (ואם יש כלי נגינה ימנע מללכת לשם)

 

אמירת "על הניסים" בתפילות ובברכת המזון

• מוסיפים "על הניסים" בתפילות ערבית שחרית מנחה ובברכת המזון
• אדם הגר בעיר שאינה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: מוסיף רק בליל ויום י"ד בלבד
• אדם הגר בעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון: מוסיף רק בליל ויום ט"ו בלבד
• אדם הגר בעיר שהיא מסופקת אם היא מוקפת חומה או לא: מוסיף בשני הימים

 

שתה והזיק לחבירו בפורים

• אדם ששתה יין בפורים והשתכר והזיק לחבירו חייב לשלם כפי נזקו

 

 

ליל ויום פורים

 

מנהגי פורים

• מתלבשים בבגדי יום טוב
• ישתדל לקנות לאשתו מתנה כדי לשמחה בחג
• מצווה לשמח את הקטנים בפורים במיני מתיקה ומעדנים
• טוב ללמוד שעה אחת ביום פורים קודם או בתוך הסעודה
• מותר להתחפש בפורים, רק שלא ילבש גבר מלבוש אישה ולהפך, וטוב שגם ילדים לא ילבשו מלבוש

ילדה וכן להפך

• אסור לעשות "רב פורים", היינו שמדברים בביקורת ובבדיחות על רבנים ומורים. (ועיין בספר חזון עובדיה "פורים" עמוד רא)
• אסור להזמין קוסם, אמנם קוסם גוי מותר להזמינו אם רק עושה פעולת אחיזת עיניים (ובטעם האיסור

עיין בספר חזון עובדיה "פורים")

• מותר להתחתן בפורים
• אין אבלות של שבעה נוהגת בפורים
• אין עולים לבית הקברות בפורים
• בישיבות נוהגים לשורר ולרקוד בליל פורים

 

עשיית מלאכה בפורים

• פורים מותר בעשיית מלאכה ובמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים

והעושה אינו רואה סימן ברכה מאותה מלאכה לעולם והיום המנהג בכל מקום שלא לעשות מלאכה

• לבני י"ד המנהג לא לעשות מלאכה דווקא בי"ד בלבד. יום ט"ו מותר במלאכה לגמרי
• לבני ט"ו המנהג לא לעשות מלאכה דווקא בט"ו בלבד. יום  י"ד מותר במלאכה לגמרי
• לעיירות המסופקות אם הם מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, המנהג שלא לעשות מלאכה רק בי"ד בלבד. יום ט"ו מותר בעשיית מלאכה
• מלאכת "דבר האבד" מותרת
• מותר להתגלח לצורך היום אם לא התגלח מקודם
• מותר לגזוז ציפורניים
• מותר לכתוב חידושי תורה או מכתב שלום וכו'
• הגרים בעיר המסופקת אם היא מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, אסורים במלאכה רק בי"ד בלבד

 

הנחת תפילין

• מניחים תפילין כרגיל

 

תחנון בפורים

• אין אומרים וידוי בשני ימי פורים: י"ד, וט"ו, לפי שהם ימי משתה ושמחה

 

ברית מילה

• כשיש ברית מילה ביום פורים, ישנה מחלוקת אם הברית קודמת למקרה מגילה או שמקרא מגילה קודם לברית, והמנהג שקוראים מגילה ואח"כ עושים הברית

 

 

חג פורים שמח