הלכות ראש השנה
(על פי ספר ילקוט יוסף)
ערב ראש השנה
- יקנה לאשתו מתנה לחג (חשוב מאוד)
- נוהגים לעשות התרת נדרים
- בתפילת שחרית אין אומרים וידוי וכל שכן בתפילת במנחה
- מנהג ישראל להסתפר בערב ראש השנה
- לובשים בגדים יפים מכובסים ומגוהצים לכבוד היום טוב
- יש הנוהגים ללכת לבית הקברות
- יש הנוהגים לטבול במקווה / נהר (כמובן שלא מברכים על טבילה זו) ונכון לטבול אחר שעה חמישית
מי שלא יכול לטבול באיזה סיבה נכון שישפוך על גופו 9 קבין מים (בערך 12.6 ליטר) או שיעמוד תחת המקלחת שיעור זמן ירדו עליו כמות מים זו
- אדם שחל ליל טבילת אישתו בראש השנה ישמש מיטתו בראש השנה, ויחזור ויטבול בשחרית
- אין תוקעים בשופר בערב ראש השנה, ואם צריך עדיין להתלמד יתקע בחדר סגור
הדלקת נרות יום טוב
- מדליקים נרות ליום טוב (כמו לשבת)
- בשני הימים טובים חמישי ושישי מדליקים נרות יו"ט. (כמובן שמשאירים נר של 48 שעות שיספיק לכל הבישולים ולהדלקת הנר, שכן אסור להדליק אש חדשה ביו"ט)
- כל המצוות מברכים עליהן ועוברים לעשייתן, ולכן קודם ההדלקה מברכים:
"ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב"
- לא תברך האישה שהחיינו בהדלקת הנרות שכן בקידוש נאמר שהחיינו
ליל ראש השנה
מי הראוי להיות שליח ציבור
- בוחרים שליח ציבור הראוי להיות שליחם של הציבור ביום הדין (יש מספר כללים לבחירת אדם זה)
כגון ירא שמים, גדול בתורה ומעשים טובים, הגון, מעביר על מידותיו וכו'..
- לכתחילה אין למנות אדם רווק כשליח ציבור בימים הנוראים, ויש לחזר אחר שליח ציבור נשוי מעל גיל 30 אך אין זה לעיכובא, ולכן אם נזדמן אדם שהוא רווק ופחות מגיל 30 אך הוא בן תורה ירא שמים ועוסק בתורה ולעומתו יש איש פשוט נשוי ומעל גיל 30, ברור שהרווק בן תורה עדיף
- שליחי ציבור הפסולים: – מגלח זקנו בסכין
– מחלל שבת
– אדם השולח בניו / בנותיו לבתי ספר או גנים שאינם שומרי תורה ומצוות
– אדם שהולך להתדיין בבתי דין שאינם פוסקים לפי דעת תורה
- אדם שחזר בתשובה יכול להיות שליח ציבור
- מותר לשליח ציבור ולתוקע בשופר ליטול שכר
תפילת ערבית
- מתפללים תפילת ערבית כפי המופיע בסידורים
(כגון: במקום "האל הקדוש" יאמר "המלך הקדוש".. וכן במקום "עושה שלום" "עושה השלום" וכו')
- התפילות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, בנעימה קדושה ומתוך כוונה שלמה כי בטוחים אנחנו בישועת השם, שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים
- אין מתוודים בראש השנה
- אין לעורר עצמו לבכות בר"ה שבטוחים אנחנו שנצא זכאים בדין, אם מעצמו רוצה לבכות רשאי
קידוש סעודת ליל ראש השנה +סדר הסימנים
- מקדשים בסעודה ומברכים שהחיינו בשני הימים הטובים של ראש השנה (הכל כפי המופיע בסידורים)
- אף בליל יום טוב שני של ראש השנה מברכים שהחיינו בקידוש, וטוב להניח לפניו פרי חדש כדי לברך שהחיינו בקידוש (אך לא על הפרי), ואם אין מצוי לו פרי חדש אף על פי כן יברך שהחיינו בקידוש
- רבותינו ז"ל הנהיגו לאכול בראש השנה מיני מאכלים לסימן טוב לכל השנה כגון:
– תמרים
– רוביא (שעועית)
– קרא (דלעת)
– כרתי (מעין בצל ארוך)
– סילקא (תרד)
– רימונים
– תפוח בדבש
– ראש כבש
– ראש דג
- את סדר הסימנים עושים ב-2 לילות של ראש השנה
אופן עשיית הסדר
- מקדשים ונוטלים ידיים כרגיל, לאחר נטילת ידיים לסעודה יברך על הפת ויאכל כזית (27 גרם) פת, ורק לאחר מכן יעשה את סדר הסימנים לסימן טוב (לא יעשה סדר הסימנים קודם נטילת ידיים, שלא יכנס לחשש ברכה אחרונה)
- יש הנוהגים לאמר תחילה את ה"יהי רצון" ואח"כ מברכים על הפרי, אך מנהגנו הוא כך: קודם יברך על הפרי ויאכל מעט ורק אח"כ יאמר את נוסח ה"יהי רצון" וימשיך לאכול הפרי
על איזה סימנים מברכים
- אין לברך אלא על דברים הבאים כקינוח, כגון: תמר, תפוח, רימון ואם ברך על פרי אחד (כשברכותיהם שוות) פטר את כולם
- אין לברך על דברים שבאים מחמת הסעודה שאינם טעונים ברכה, כגון: דלעת, כרתי, שעועית ועוד
מי יכול לברך את הסימנים
- רשאי כל אחד מבני הבית לברך לעצמו את ה"סימנים" ואפשר שבעל הבית יברך לבד ויפטור את כולם
ברכת שהחיינו
- כשרוצה לברך שהחיינו על פרי חדש, יקדים לברך את ברכת הפרי ואח"כ יברך שהחיינו שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
- אם בירך על התמר עץ, כבר פטר את הרימון בברכת העץ, ולכן יברך על הרימון רק שהחיינו בלבד
מנהגים שונים
- נוהגים לאכול מראש כבש, שנהיה לראש, רק יזהר בכשרות הראש שיהיה למהדרין (בשר חלק). אם אין ראש כבש ייקח ראש עוף
- יש נוהגים שלא לאכול דג בראש השנה ויש הנוהגים לאכול דגים לסימן טוב שנפרה ונרבה כדגים ושירבו זכויותינו כדגים
- נוהגים שלא לאכול מאכלים חריפים או חמוצים אלא רק דברים מתוקים לסימן טוב
- נוהגים לאכול בשר שמן ודברים מתוקים וטעימים לחיך לסימן טוב
- יש נוהגים להביא אתרוג ולומר לפני אכילתו : יהי רצון שנהיה הדורים במצוות
- יש הנוהגים שלא לאכול ענבים שחורים בראש השנה
- ויש נוהגים לאכול ענבים לבנים
חשיבות ראש השנה
- יזהר אדם שלא לכעוס בראש השנה, כמו בכל השנה רק שבראש השנה אין זה סימן טוב לכעוס, ולכן לא יקפיד על שום דבר בראש השנה, אלא יהיה שמח ורגוע
- נוהגים ללמוד משניות "ראש השנה" בסעודה או כל דבר תורה שמבין
- לא יבזבז יום קדוש זה בהוללות ושחוק הבל, אלא יהיה שמח בדברי תורה, ויזהר שלא לדבר בדברי חולין
יום ראש השנה
תפילת שחרית + סעודת היום
- מתפללים תפילת שחרית כפי המופיע בסידורים
- לפני, בתוך ובסוף תפילת מוסף תוקעים בשופר (יבואר להלן)
- אין אומרים הלל בראש השנה (ולא ביום כיפור)
- בסיום התפילה עושים קידוש בבית
- אוכלים ושותים ושמחים ביום טוב של ראש השנה
שינה בראש השנה
- מנהג טוב שלא לישון ביום ראש השנה. (ביום עצמו, לא בלילה)
- מי שראשו כבד עליו ורוצה לנוח, יישן מעט, אחרי חצות היום, על מנת שיוכל לעסוק בתורה בישוב הדעת
- לא יבזבז את היום הקדוש בשיחה בטלה, אלא ישתדל לעסוק בתורה
תפילת מנחה וסדר תשליך
- מתפללים מנחה כפי המופיע הסידורים
- לאחר תפילת מנחה עושים סדר תשליך (ביום הראשון של ראש השנה)
- מי שלא עשה סדר תשליך ביום טוב הראשון יעשה ביום טוב השני
- נשים אינם צריכות לעשות סדר תשליך
סדר תשליך
- הולכים על יד נהר או בור מים, ואם אין בור מים יקחו קערה עם מים
ואומרים את הנוסח המופיע בסידורים
- תיקנו לעשות סדר תשליך על מנת שהקב"ה יזכור לנו
את מסירות נפשם של אברהם ויצחק בחציית הנהר בדרכם אל העקידה
תקיעת שופר
סדר תקיעת שופר
- מצוות עשה לשמוע קול שופר ביום ראש השנה
- החייבים בשמיעת קול שופר: כל הגברים
הפטורים משמיעת קול שופר: קטנים ונשים,אך טוב שיבואו הנשים לשמוע שופר אך תגיד בלי נדר
- אעפ"י שנשים פטורות ממצות שופר, אם באות לבית הכנסת יפה עושות ויש להן שכר על כך אך אישה עם ילדים הרוצה לבוא לבית הכנסת ויש עימה ילדים קטנים היכולים להפריע בתפילה ובתקיעות, טוב שלא תבוא לבית הכנסת
- זמן תקיעת שופר כל יום ראש השנה מנץ החמה עד השקיעה ולכן אדם שלא שמע בבית הכנסת יחפש אדם שיתקע לו בשופר
- נכון לכסות השופר במפה עד שעת תקיעות, ובשעת הברכה צריך שיאחז השופר בידו קודם שיברך עליו
- קודם תקיעות יעורר התוקע את הקהל בדברי תחנונים
- קודם תקיעות יכוון התוקע להוציא את הציבור ידי חובה והציבור יתכוון לצאת ידי חובה
- בשני ימים טובים של ראש השנה צריך לתקוע בשופר
- ברכות התקיעה:
– ביום הראשון: יברך התוקע:1. "ברוך אתה…במצוותיו ציוונו לשמוע קול שופר"
2." ברוך אתה….העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"
– ביום השני: יברך התוקע: רק ברכת "לשמוע קול שופר" בלבד, (אך לא יברך ברכת "שהחיינו")
- הציבור לא יענו "ברוך הוא וברוך שמו" בברכת התוקע, שכן הדבר נחשב להפסק ואם אמרו יצאו ידי חובה בדיעבד
- אסור להפסיק בדיבור בין הברכות לתקיעה עצמה, עד סוף כל התקיעות
- בראש השנה צריך לשמוע, 9 תקיעות: תקיעה – תרועה – תקיעה X 3 פעמים, סה"כ 9 תקיעות
(כמבואר להלן)
- ראוי לכל תוקע שבא לזכות את הרבים להוציאם ידי חובה לעבור בעיון על הלכות שופר וסדרי התקיעה
- אדם שנאנס או חולה שלא שמעו תקיעות שופר בבית הכנסת יחפשו אדם שיתקע להם ויעשו כך:
– לכתחילה: יברך השומע:"..לשמוע קול שופר", "ושהחיינו", והתוקע יתקע
(ביום השני מברכים רק ברכה אחת)
– בדיעבד: אם השומע לא יודע לברך או שאינו בקי בברכה: יברך התוקע שתי הברכות יוציאו ידי
חובה בברכה ויתקע
הסבר התקיעות
- בראש השנה צריך לשמוע , 9 תקיעות: תקיעה – תרועה – תקיעה X 3 פעמים, סה"כ 9 תקיעות:
תקיעה: היינו קול אחד ארוך, בערך 2-3 שניות ואפשר יותר אך לא פחות ____________ יסומן כ- (ת)
תרועה: ישנה מחלוקת מה הכוונה של "תרועה" וג' שיטות בהלכה:
- שברים – שהם 3 תקיעות בינוניות ____ ____ ____ יסומן כ- (ש)
- תרועה – שהם 9 תקיעות קצרות מאוד _ _ _ _ _ _ _ _ _ יסומן כ- (ר)
- שברים + תרועה יחד – 3 תקיעות בינוניות + 9 תקיעות קצרות מאוד יסומן כ- (שר)
____ ____ ____ + _ _ _ _ _ _ _ _ _
- משום שיש ספק איזה תקיעות צריך לשמוע, נוהגים לתקוע לפי כל שלושת השיטות, כדי לצאת ידי חובה
סדר התקיעות
____________ ___ ___ ___ _ _ _ _ _ _ _ _ _ ___________X 3 (תשר"ת)
תקיעה שברים תרועה תקיעה
____________ ___ ___ ___ _____________X 3 (תש"ת)
תקיעה שברים תקיעה
____________ _ _ _ _ _ _ _ _ _ ___________ X 3 (תר"ת)
תקיעה תרועה תקיעה
סיכום:
תקיעות מיושב: קודם תפילת מוסף- 30 תקיעות: תשר"ת תשר"ת תשר"ת
תש"ת תש"ת תש"ת
תר"ת תר"ת תר"ת
תקיעות מעומד: בתוך תפילת הלחש- 30 תקיעות: תשר"ת תש"ת תר"ת X 3
בחזרת שליח הציבור- 30 תקיעות: תשר"ת תש"ת תר"ת X 3
לאחר תפילת מוסף בקדיש: 10 תקיעות: תשר"ת תש"ת תר"ת
לאחר עלינו לשבח: תרועה גדולה אחת
סה"כ מנין התקיעות: 101
חג שמח