הלכות ראש השנה – תשע"ח

הלכות ראש השנה

(על פי ספר ילקוט יוסף)

ערב ראש השנה

מי שלא יכול לטבול באיזה סיבה נכון שישפוך על גופו 9 קבין מים (בערך 12.6 ליטר) או שיעמוד תחת המקלחת שיעור זמן ירדו עליו כמות מים זו

עירוב תבשילין

עירוב תבשילין, מהו?
בשנה זו (התשע"ח) יחול יום טוב שני של ראש השנה ביום שישי הקרוב. ואסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת אלא על ידי "עירוב תבשילין". וכיצד עושים עירוב תבשילין?  יש להניח "פת ותבשיל" מערב יום טוב, (כלומר, מיום רביעי), לצורך השבת (כלומר, לצורך אכילתו בשבת), כדי שיהיה ניכר, שאינו מתחיל בבישול ובאפיה ביום טוב לצורך השבת, אלא רק מסיים מלאכתו.

ביאור הדברים
וביאור הדברים, כי מפני כבוד יום טוב, אסרו חכמים לבשל ביום טוב לצורך השבת, (שלא יראה כאילו היום טוב, הוא כיום חול בפני השבת). אבל אם התחילו לבשל לכבוד שבת כבר מערב יום טוב (כלומר, לפני שנכנס החג), וביום טוב עצמו רק מסיימים את המלאכה, אין בכך פגיעה בכבוד יום טוב. ולכן מניחים תבשיל ופת מערב יום טוב לצורך השבת, כדי להראות שכבר התחילו עוד קודם יום טוב בהכנת המאכלים לצורך השבת, וביום טוב עצמו אינם אלא כמסיימים את המלאכה). ואם לא עשה עירוב תבשילין, אינו יכול לבשל ביום טוב לצורך השבת.

אופן הכנת העירוב
הפת והתבשיל שצריך להשאיר, יש בהם כמה פרטי דינים. והנהוג הוא להניח פת, דהיינו לחם, (במשקל של כ-30 גרם) וביצה קשה. וכשלוקח את הפת והתבשיל בערב יום טוב (לפני כניסת החג) מברך: ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו על מצות עירוב.( ויברך בשם ומלכות,  ואחר כך יאמר: בדין עירובא, יהא שרי לנא לאפויי ולבישולי ולאדלוקי שרגא ולמעבד כל צרכנא מיום טוב לשבת. (פירוש הדברים: בעירוב זה, יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהדליק הנר ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת). ואחר כך שומר את הפת והתבשיל , ואוכלם (לכתחילה) בליל שבת.

עירוב כללי
ברוב המקומות נוהגים רבני העיר לעשות עירוב תבשילין, באופן מיוחד שמועיל לאותם ששכחו לעשות עירוב תבשילין, ולכן אם שכח לעשות עירוב תבשילין והרב הנמצא במקומו עשה עירוב באופן כזה, יכול לסמוך על עירובו של הרב, ומותר לבשל ביום טוב לצורך השבת, ומכל מקום לכתחילה חייב כל אדם לעשות עירוב תבשילין בביתו.

לסיים את המלאכות מוקדם
אף על פי שעשה עירוב תבשילין, לכתחילה יש לסיים את כל המלאכות שעושים ביום טוב לצורך השבת, בעוד היום גדול, כלומר בשעה מוקדמת, ולא להמשיך במלאכות עד סמוך לכניסת השבת. ומכל מקום אם נתעכב מחמת איזו סיבה, רשאי להמשיך לבשל ביום טוב עד סמוך לשקיעת החמה.

הדלקת הנרות בשנה זו
הדלקת נרות שבת ביום טוב השני של ראש השנה, צריכה להיות כעשרים דקות קודם שקיעת החמה, מפני שלאחר מכן כבר מתקדש היום בקדושת השבת, ואסורה הדלקת הנר. ומותר להכין את נרות השבת ביום טוב עצמו.

הדלקת נרות יום טוב

"ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום טוב"

 

ליל ראש השנה

 

מי הראוי להיות שליח ציבור

כגון ירא שמים, גדול בתורה ומעשים טובים, הגון, מעביר על מידותיו וכו'..

–  מחלל שבת

–  אדם השולח בניו / בנותיו לבתי ספר או גנים שאינם שומרי תורה ומצוות

–  אדם שהולך להתדיין בבתי דין שאינם פוסקים לפי דעת תורה

 

 

תפילת ערבית

(כגון: במקום "האל הקדוש" יאמר "המלך הקדוש".. וכן במקום "עושה שלום" "עושה השלום" וכו')

 

 

קידוש סעודת ליל ראש השנה +סדר הסימנים

–  תמרים

–  רוביא (שעועית)

–  קרא (דלעת)

–  כרתי (מעין בצל ארוך)

–  סילקא (תרד)

–  רימונים

–  תפוח בדבש

–  ראש כבש

–  ראש דג

 

אופן עשיית הסדר

 

על איזה סימנים מברכים

 

מי יכול לברך את הסימנים

 

ברכת שהחיינו

 

מנהגים שונים

 

 

 חשיבות ראש השנה

 

 

 

יום ראש השנה

 

תפילת שחרית + סעודת היום

 

 

שינה בראש השנה

 

 

תפילת מנחה וסדר תשליך

 

 

סדר תשליך

ואומרים את הנוסח המופיע בסידורים

את מסירות נפשם של אברהם ויצחק בחציית הנהר בדרכם אל העקידה

 

 

 

תקיעת שופר

 

סדר תקיעת שופר

הפטורים משמיעת קול שופר:  קטנים ונשים,אך טוב שיבואו הנשים לשמוע שופר אך תגיד בלי נדר

–  ביום הראשון: יברך התוקע:1. "ברוך אתה…במצוותיו ציוונו לשמוע קול שופר"

2." ברוך אתה….העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה"

–   ביום השני: יברך התוקע: רק ברכת "לשמוע קול שופר" בלבד, (אך לא יברך ברכת "שהחיינו")

(כמבואר להלן)

–  לכתחילה: יברך השומע:"..לשמוע קול שופר", "ושהחיינו", והתוקע יתקע

(ביום השני מברכים רק ברכה אחת)

–  בדיעבד: אם השומע לא יודע לברך או שאינו בקי בברכה: יברך התוקע שתי הברכות יוציאו ידי

                                חובה בברכה ויתקע

 

 

הסבר התקיעות

 

תקיעה: היינו קול אחד ארוך, בערך 2-3 שניות ואפשר יותר אך לא פחות ____________  יסומן כ- (ת)

 

תרועה: ישנה מחלוקת מה הכוונה של "תרועה" וג' שיטות בהלכה:

 

  1. שברים – שהם 3 תקיעות בינוניות ____  ____  ____   יסומן כ- (ש)

 

  1. תרועה – שהם 9 תקיעות קצרות מאוד _ _ _ _ _ _ _ _ _    יסומן כ- (ר)

 

  1. שברים + תרועה יחד – 3 תקיעות בינוניות + 9 תקיעות קצרות מאוד יסומן כ- (שר)

____ ____ ____    +    _ _ _ _ _ _ _ _ _

 

 

 

סדר התקיעות

 

____________       ___  ___  ___       _ _ _ _ _ _ _ _ _      ___________X 3  (תשר"ת)

תקיעה                        שברים                      תרועה                      תקיעה

 

____________       ___  ___  ___       _____________X 3   (תש"ת)

תקיעה                      שברים                      תקיעה

 

____________       _ _ _ _ _ _ _ _ _      ___________  X 3   (תר"ת)

תקיעה                         תרועה                      תקיעה

 

סיכום:

 

תקיעות מיושב: קודם תפילת מוסף- 30 תקיעות:    תשר"ת  תשר"ת  תשר"ת

תש"ת  תש"ת  תש"ת

תר"ת  תר"ת  תר"ת

 

תקיעות מעומד: בתוך תפילת הלחש- 30 תקיעות:  תשר"ת  תש"ת  תר"ת X 3

בחזרת שליח הציבור- 30 תקיעות:  תשר"ת  תש"ת  תר"ת X 3

 

לאחר תפילת מוסף בקדיש: 10 תקיעות:  תשר"ת  תש"ת  תר"ת

 

לאחר עלינו לשבח: תרועה גדולה אחת

 

סה"כ מנין התקיעות: 101

דין מקלחת ביום ראש השנה
לשאלת רבים, בענין מקלחת בימי ראש השנה הבאים עלינו לטובה, (שהם יומיים הסמוכים ליום שבת קודש), כבר ביארנו את פרטי הדין בזה בהלכה מיוחדת. ובדבר השאלה המתעוררת מידי שנה בארצות הברית, לגבי דודי מים הגדולים המצויים שם, שהם מלאים מים רותחים תמיד, ותחת הדוד דולקת אש קטנה, שלפעמים (כשמתרבים המים הקרים, ואז על ידי הפעלת טרמוסטט) האש מתגברת ומרתיחה שוב את המים. הנה דנו בזה כמה מגדולי דורינו. והרה"ג רבי גבריאל אלבז שליט"א (עורך ההלכה יומית בשפה האנגלית), האריך בדין זה בתשובה, והציגה בפני מורינו הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א, והלה השיבו בתשובה מיום כ"א אלול התשע"ג, שהוא מצטרף להקל בזה, שמותר להתקלח ממים היוצאים מדוד זה, כאשר היו כבר מים רותחים בדוד עוד לפני יום טוב, והביא כמה טעמים להקל בדבר, מפי סופרים וספרים.

חג שמח

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *